{^youtubevideo|(width)670|(height)403|(rel)False|(url)//www.youtube-nocookie.com/embed/DZCL9FO0oFA|(fs)True|(autoplay)False^}

בקצרה

חוק ההתייעלות מחיל הוראות חדשות אודות קביעת השומה למס הכנסה, וחישוב ההכנסה ותשלומי הביטוח הלאומי של הקיבוץ וחבריו -

עבור קיבוצים שיתופיים, התיקון קובע שלא ניתן עוד לקזז מהוצאות אספקת המחייה - לפיהן נקבעת ההכנסה שחייבת בדמי הביטוח הלאומי – סכומים כמו הכנסות מדמי שכירות למגורים או קצבאות ביטוח לאומי. לפיכך, מומלץ לבחון מחדש את אופן הרישום והניהול של הוצאות המחייה, מקורות ההכנסה וכו'.

עבור קיבוצים מתחדשים, המיסוי הופך פרטני, כאשר החבות במס הכנסה תחושב לפי התקציב נטו שניתן לחברי הקיבוץ. התקציב נטו מחושב בנפרד ומגולם על פי מדרגות המס והזיכויים האישיים של החבר, כך שהחוק מכיר בניכויים הייחודיים שמופחתים מהכנסות חברי קיבוץ (כמו תשלומי ערבות הדדית). יתרת ההכנסה החייבת של הקיבוץ תיוחס באופן שוויוני בין החברים, אלא אם היא חולקה ואז על הקיבוץ לחשב את חבות המס שיש לנכות מחבריו. תשלומי הביטוח הלאומי יקבעו גם הם על פי גילום התקציב נטו, אולם בתוספת דמי הביטוח שחלים על יתרת ההכנסה החייבת – טרם חלוקתה, בשיעור מופחת של הכנסה פסיבית; ובעת החלוקה, בדמי ביטוח מלאים כמו הכנסה מעסק.

לעצמאים ויזמים בקיבוצים מתחדשים יש שתי אפשרויות עיקריות להתנהלות:

כענף בקיבוץ – היזם פועל תחת תיק המיסוי של הקיבוץ, מה שכמובן חוסך לו משאבים רבים. בכדי שלא לסכן את הקיבוץ, יש להגביל את חשבון הבנק, להקפיד על ניהול פעילותו בכרטיס נפרד ולהחתים אותו על הנחיות ניהול ספרים.

עצמאות מלאה – לרבות מול רשויות המס השונות, כאשר מוטב להגיע להסכמה בעניין אופי הפעילות (עוסק או חברה) מול מזכירות הקיבוץ.

יזם שפועל במסגרת חברה בע"מ, חייב הן בדיווח על החברה כישות והן בדיווח אישי על הכנסותיו. החבות בביטוח לאומי תחול רק על מרכיב השכר שמשולם לבעלי המניות, כאשר אין אפשרות לניכוי תשלומי ערבות הדדית בקיבוץ. נדגיש כי התנהלות עצמאית כרוכה בסוגיות רבות, הן מצד היזם והן מצד הקיבוץ. על כן, פיתחנו ב-BDO מודל עבודה ייחודי שיאפשר ליזמים פעילות עצמאית ללא הצורך בהתנהלות נפרדת מול רשויות המס – כך שיוכלו ליהנות גם מניכוי התשלומים הייחודיים לחברי קיבוץ. כמו כן, השינויים בחוק עושים הבחנה משמעותית בין ההכנסות השונות של התאגידים ולכן חשוב לבחון מחדש את המבנה התאגידי של עסקי הקיבוץ, כאשר אנחנו ממליצים להצמיד את העסקים לאחזקה משמעותית של הקיבוץ.

מהפכת המיסוי בקיבוצים

מהפכת המיסוי של הקיבוצים, כפי שבאה לידי ביטוי בחוק ההתייעלות לשנים 2017-2018, יצרה מציאות חדשה המחייבת אותנו לבחון מחדש את המבנה החשבונאי והמיסויי של הקיבוץ, תאגידיו וחבריו. החוק מחיל הוראות חדשות הן לעניין קביעת שומת מס הכנסה, והן לעניין חישוב ההכנסה ותשלומי הביטוח הלאומי של הקיבוץ וחבריו.

קיבוצים שיתופיים

שיטת מיסוי הקיבוץ במס הכנסה לא השתנתה במהותה, גם לאחר התיקון האחרון.

"חבר" מוגדר ככל מי שזכאי בתום שנת המס לזכויות וחב בחובות של חבר קיבוץ. טוב יעשה הקיבוץ, אם יבחן את סטטוס כל אחת מקבוצות האוכלוסייה. בחלק מהקיבוצים נמנעים מלהעניק זכויות מלאות לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, בעוד שבחלק מהקיבוצים ניתנות זכויות אלה באופן רחב מגיל בגרות ומעלה.

רשם האגודות השיתופיות מחזיק ברשימת הקיבוצים, לרבות סיווגם. קיבוץ אשר הגיש בקשה לשינוי הסיווג מ"שיתופי" ל"מתחדש", אך הרשם לא אישר את השינוי, יחשב קיבוץ "שיתופי", אלא אם כן שינה את אורחות החיים בפועל.

הנחיות הביטוח הלאומי

בהנחיות הביטוח הלאומי שפורסמו בחודש יולי 2017, קיבוץ אשר מסווג "שיתופי" לפי רשימות רשם האגודות השיתופיות, ימשיך לדווח לביטוח לאומי על פי הפרמטרים של קיבוץ שיתופי.

הוצאות המחייה בקיבוץ השיתופי הן הבסיס לקביעת ההכנסה עליה יחולו דמי הביטוח הלאומי. לפי הוראות התיקון, לא ניתן עוד לקזז מהוצאות אספקת מחייה סכומים כגון קצבאות ביטוח לאומי, הכנסות מדמי שכירות למגורים וסכומים נוספים דומים באופיים. משרדנו ממליץ לבחון מחדש את אופן הניהול והרישום של הוצאות המחייה, פחת, מקורות הכנסה של הקהילה ועוד.

קיבוצים מתחדשים

התיקון לחוק האמור משאיר את העיקרון הטמון בצורת החיים הייחודית של הקיבוץ - ההכנסה החייבת במס הכנסה, היא הכנסת הקיבוץ. השינוי העיקרי הוא באופן בו קובעים את תשלומי המסים.

לאחר קביעת ההכנסה החייבת הכללית של הקיבוץ, מכל המקורות, מחשבים את החבות במס הכנסה על פי תקציב נטו אשר נתן הקיבוץ לחבריו. תקציב נטו נגזר ממקורות ההכנסה השונים של החברים – הכנסת עבודה, הכנסה מעסק, קצבאות ועוד – כל קיבוץ על פי מודל אורחות החיים וההתפרנסות אשר נקבעו בו. חישוב מס הכנסה יערך על פי התקציב נטו של החבר (בחישוב נפרד בכפוף להוראות החוק) כאשר הוא מגולם על פי מדרגות המס והזיכויים האישיים. משמעות הגילום היא התחשבות החוק בניכויים הייחודיים בקיבוצים. ניכויים אלה, כגון תשלומי הערבות ההדדית, מיסי איזון וכיו"ב, מופחתים מהכנסות החברים. מכאן שחבות המס של הקיבוץ, בגין הכנסות החברים, תקטן בהתאם להכרה בניכויים אלה. נציין, כי הכנסות פטורות של החברים לא נכנסות לבסיס החישוב.

יתרת ההכנסה החייבת

יתרת ההכנסה החייבת של הקיבוץ תיוחס לחברים, באופן שוויוני, לעניין חישוב המס בשיטת "החישוב הנפרד". תשלום המס יבוצע על ידי הקיבוץ, כל עוד הכנסות/רווחים אלה לא חולקו בפועל לחברים. בעת תשלום רווחים אלה לחברים, יחשב הקיבוץ את חבות המס שיש לנכות מהחברים.

תשלומי ביטוח לאומי

תשלומי הביטוח הלאומי יקבעו לפי גילום תקציב הנטו של החברים בתוספת דמי ביטוח החלים על יתרת ההכנסה החייבת של הקיבוץ. כל עוד הכנסה זו לא חולקה לחברים, דמי הביטוח הלאומי יחויבו בשיעור מופחת של הכנסה פאסיבית. בעת חלוקת רווחים לחברים, יתווספו לדמי ביטוח אלה, השלמה לדמי ביטוח מלאים החלים על הכנסה מעסק.

מדובר בשינוי מהותי ביותר בחבות הביטוח הלאומי של קיבוצים, לפחות אלה שרמת ההכנסה שלהם מעסקים גבוהה ומהותית. אתגר נוסף הוא עצם ההבחנה בחיובי הביטוח הלאומי, בין רווחים שנוצרו בשנת 2017 ואילך לבין רווחי הקיבוץ השוטפים, שהרי שיעור דמי הביטוח שונים מהותית. יותר מכך, כל עוד לא חולקו רווחי העסקים לחברים, קיים פטור של כמעט 30,000 ₪ לחבר לשנה בגין הכנסה פאסיבית – פטור משמעותי ביותר.

עצמאים ויזמים בקיבוצים מתחדשים

עצמאים ויזמים בקיבוצים מתחדשים מהווים כבר למעלה מעשור סוגיה משמעותית לעניין שיטת הדיווח והמיסוי. ליזמים בקיבוץ המתחדש מספר אפשרויות, הבולטות שבהן הן: התנהלות כענף בקיבוץ ופעילות במסגרת תיק המיסוי של הקיבוץ, לצד עצמאות מלאה בהתנהלות מול רשויות המס. להלן נסקור כל אחת מהאפשרויות, על יתרונותיה וחסרונותיה.

התנהלות כענף בקיבוץ

עצמאות היזם היא בהתנהלות שלו, לרבות חשבון בנק נפרד, חשבונות נפרדים ללקוחות, ספקים ועוד – אך היזם פועל על תיק המיסוי של הקיבוץ. הנהלת החשבונות של היזם יכולה להתנהל בספרי הקיבוץ או מחוצה לו, אך בדיווח משותף של הקיבוץ, בדיוק כמו שאר החברים. מצב זה נוח במיוחד ליזמים להם אין שותפים חיצוניים וכן לפעילויות בהן הפעילות החשבונאית אינה מורכבת. כנגד הצעה זו, מושמעות טענות לפיהן היזם עלול לסכן את הקיבוץ, הן בהיבט הכספי והן בהיבטים הקשורים בניהול ספרים.

דגשים והמלצות

לעניין ההיבט הכספי, הפתרון הוא באמצעות הגבלות על חשבון הבנק; ואילו לעניין ניהול ספרים, חובה לפרסם לכל היזמים את הוראות ניהול ספרים ותקנון יזמים. אנו ממליצים לקיים יום הסברה, בו ניתן גם אנו הרצאה והסברים על התנהלות נכונה. מחלקת ביקורת ניהול ספרים של רשויות המס לא תפסול את ספרי הנה"ח של קיבוץ, באם מתנהלים כרטיסים נפרדים לפעילות היזמים ובכפוף לכך שהקיבוץ מראה את ההנחיות עליהן חתם כל יזם.

נוסיף כי יש לתת כיסוי ביטוחי לפעילות היזם, בעיקר כאשר הוא פועל על אדמת הקיבוץ. המלצה זו נכונה גם למקרה בו היזם מתנהל עם תיק אישי ברשות המיסים.

לסיכום, ניתן לומר כי דרך התנהלות זו חוסכת משאבים ואנרגיה שכן, היא מתבססת על תשתית הנה"ח ומערכות הניהול של הקיבוץ. כאשר מספר היזמים משמעותי, ניתן לאגד את פעילותם באגש"ח (אגודה שיתופית חקלאית) נפרדת וייחודית, דבר המאפשר ניהול ספרים ובנקים בנפרד מהקיבוץ.

עצמאות מלאה גם מול רשויות המס

האפשרות השנייה היא עצמאות מלאה של היזמים גם מול רשויות המס – מס ערך מוסף, מס הכנסה וביטוח לאומי. עם הזמן והתפתחות היזמות, חלק מהיזמים יפעלו כבעלי עסק במסגרת עוסק יחיד וחלקם יעדיפו לפעול באמצעות חברות. המצב הרצוי הוא הסכמה בין היזמים לבין מזכירות הקיבוץ על אופן התנהלותם.

ביחסי הגומלין בין יזם שמתנהל ישירות מול רשויות המס לבין הקיבוץ, ישנן מספר סוגיות: כיצד יקבל היזם הטבת מס בגין השתתפותו ברשת הביטחון? כיצד ידע הקיבוץ את סכומי הרווחים אותם מפיק היזם, לעניין חישוב מיסים פנימיים ורשת הביטחון? בחלק מהקיבוצים בוטלו התשלומים לערבות ההדדית, אך נותרו תשלומים למימון פעילות הקהילה. נציין כאן, כי משרדנו מעניק שירותי הנה"ח, חשבות וליווי מימוני, דיווח חודשי ושנתי לרשויות המס, וכן דיווח של הצהרות הון עבור יזמים – הן אלה שהינם עוסק יחיד והן אלה שהקימו חברות בע"מ.

פעילות במסגרת חברה בע"מ

יזם שהקים חברה, כבעל מניות יחיד או עם שותפים נוספים, חייב בניהול חשבונות ודיווח שנתי הן של החברה כישות נפרדת, והן בדוח אישי על הכנסותיו. בנוסף, כבעל מניות מהותי, יידרש היזם להגיש לרשויות המס "הצהרת הון" מדי מספר שנים. התנהלות במסגרת של חברה, נעשית לעיתים משיקולי מס או משיקולים עסקיים-משפטיים. שיעור מס חברות עומד השנה על 24% ובשנת המס 2018, ירד לשיעור 23%. המס על דיבידנד שמושכים בעלי המניות מחברה הינו 30%. ההכנסה החייבת של חברה, אינה חייבת בביטוח לאומי.

חבות היזם לביטוח לאומי

החבות בביטוח לאומי, חלה רק על מרכיב השכר המשולם לבעלי המניות, ללא אפשרות ניכוי של תשלומי בעל המניות לערבות הדדית בקיבוץ. חברים אשר בחרו להתנהל ישירות מול רשות המסים חייבים לוודא שהם מדווחים ומשלמים כדין לשלוש רשויות: מס ערך מוסף, מס הכנסה וביטוח לאומי (כולל מס בריאות). בקיבוצים שונים קיימים כללים שונים באשר לחלוקת רווחי הקיבוץ לחברים. כאשר יזם, אשר מנהל את עסקיו ישירות מול רשות המסים, מקבל מהקיבוץ רווחים, על הקיבוץ לנכות מהם מס במקור (בסוגיה זו אנו ממליצים לדון יחד איתנו שכן יתכנו מצבים בהם הוראות הניכוי במקור תהיינה שונות) ולדווח על הכנסות אלה, יחד עם הדוח השנתי שלו.

מודל עבודה ייחודי ליזמים בקיבוץ

אנחנו ב-BDO פיתחנו מודל עבודה ייחודי שמאפשר ליזמים לנהל את חשבונותיהם בנפרד מהקיבוץ, אך ללא צורך בהתנהלות נפרדת מול רשויות המסים – מודל זה מכיל, מחד, את היתרונות של ניכוי תשלומי היזם לערבות הדדית והתחשבות בהוצאות אחרות לצרכי מס וביטוח לאומי, ומאידך מאפשר לו פעילות עצמאית.

לסיכום, במסגרת הערכות המיסוי של הקיבוץ אנו ממליצים לבחון מחדש את המבנה התאגידי של עסקי הקיבוץ. מבנה האחזקות הקיים עשוי לעבור הפשטה ו"קירוב" העסקים לליבת האגודה החקלאית. השינוי בחוק עושה הבחנה מהותית בין סוגי ההכנסות השונות של התאגידים ומכאן החשיבות להצמיד את העסקים לאחזקה משמעותית של הקיבוץ.

אנו מזמינים אתכם לתאם פגישה בה נציג לנציגי הקיבוץ את תחזית חבויות הקיבוץ במס הכנסה וביטוח לאומי, בהתאם למודל סימולטיבי שפיתחנו. שותפי המשרד עומדים לרשותכם בהכנות הנדרשות.

צרו קשר עם המומחים שלנו