מדינת ישראל עושה בשנים האחרונות מאמצים גדולים על מנת לתמוך בתעשיות עתירות הידע, המהוות את אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק הישראלי וכ-40% מהייצוא הישראלי. זאת, באמצעות תשתית של תמריצים ממשלתיים, כגון, חקיקת מס ("חוק האנג'לים"), הגמשה והתאמה של הקריטריונים למתן הטבות מס ומענקים לתחומי הטכנולוגיה העילית מכוח חוק עידוד השקעות הון, מענקי מדען ראשי לפי חוק המו"פ ומענקי סיוע של קרנות שונות שמטרתן עידוד ותמיכה בייצוא לחו"ל.

על אף שחברות טכנולוגיה ישראליות רבות מפתחות מוצרים בעלי פוטנציאל ייצוא גדול, חלק ניכר מהן מתקשה בדרך כלל בשלב שיווקו של המוצר לחו"ל. המדובר בעיקר בחברות קטנות או חברות בראשית דרכן. הסיבה העיקרית לכך הינה העובדה שחברות אלו מוציאות חלק משמעותי מתקציבן על פיתוח המוצר ועל התפעול השוטף של העסק, וכך, כאשר מגיעים לשלב הסופי - שלב שיווק המוצר והחדרתו לשווקי היעד - לא נותר בקופתן המימון הנדרש על מנת לעשות זאת. הדבר נכון שבעתיים בתחום התעשיות עתירות הידע והמו"פ, שכן בדרך כלל עיקר הדאגה בתעשייה זו מתרכזת ב"להשאיר את הראש מעל המים" וסובבת סביב השגת מימון להמשך פיתוח המוצר.

במטרה לסייע לחברות אלו להתחיל לייצא את מוצריהן, השיקה לאחרונה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת מסלול לעסקים המעוניינים להתחיל לייצא לחו"ל או כאלה המעוניינים להגדיל את הייצוא שלהם. בהתאם, פרסם משרד התמ"ת ביום 21 במאי 2012 הוראה שעניינה שני מסלולי סיוע לעסקים בעלי פוטנציאל ייצוא כאמור. האחד הינו מסלול סיוע ליצואן בודד, והאחר הינו חידוש המסלול הקיים של סיוע בשיווק למאגדי עסקים. הסיוע ניתן על ידי הקרן לעידוד השיווק לחו"ל באמצעות השתתפות חלקית בהוצאות המיועדות לפעילויות השיווק של המוצרים לשווקי חו"ל.

בשלב ראשון פורסמה קריאה ראשונה להגשת בקשות במסגרת המסלול, המהווה מעין "בלון ניסוי" מבחינת משרד התמ"ת. המדובר במקצה ראשון בעל תקציב מוגבל, אך בהתאם להצהרות העולות מכיוון גורמים במשרד התמ"ת אמורים להתפרסם בחודשים הקרובים מקצים נוספים.

עיקרי ההוראה

• קבלת הסיוע כרוכה בקבלת אישור וועדה מטעם משרד התמ"ת, אשר יכלול, בין היתר, את שיעור הסיוע והיקפו, את ההוצאות המוכרות ואת משך תקופת התוכנית.

• הסיוע ניתן עבור הוצאות שיווק מסוימות, כפי שיאושרו על ידי הוועדה בתוכנית השיווק המאושרת, בהיקף של עד 50% מסך ההוצאות המוכרות, אך לא יותר 2 מיליון ₪.

• תמורת קבלת הסיוע יחויב יצואן בינוני (יצואן שהיקף היצוא שלו 7-40 מיליון ₪ בשנה או שמחזורו הכספי הכולל הינו 20-100 מיליון ₪ לשנה) בתשלום שנתי של תמלוגים לקרן במשך חמש שנים מהשנה שלאחר שנת התוכנית המאושרת או עד להחזר מלוא המימון שהתקבל. גובה התמלוגים יהיה בשיעור של 3% לשנה מהגידול בהיקף היצוא של העסק בשווקי חו"ל או ביעד מסוים כפי שייקבע בתנאי האישור. יצואן קטן (יצואן שהיקף היצוא שלו קטן מ-7 מיליון ₪ בשנה ומחזורו הכספי הכולל קטן מ-20 מיליון ₪ לשנה) לא יחויב בתשלום תמלוגים.

• הסיוע ניתן לתקופה של 12 חודשים, עם אפשרות להארכת התכנית בשנה נוספת במסלול סיוע ליצואן בודד, ובשלוש שנים נוספות במסלול סיוע למאגדי עסקים, בכפוף לאישור הוועדה.

• במסגרת מסלול הסיוע ליצואן בודד מתאפשרת אף קבלת סיוע בגין הוצאת תשלום לגורם המקדם את פעילות העסק בחדירה לשווקי חו"ל, במידה וגובה ההוצאה אינו עולה על 50% מסכום התוכנית השיווקית שאושרה.

• לא יינתן סיוע לעסק אשר מקבל או קיבל סיוע מאמצעי סיוע ממשלתיים אחרים בתחום השיווק לחו"ל לאותו סל מוצרים ולאותו שוק יעד. כמו כן, לא יינתן סיוע במקביל במסלול סיוע ליצואן בודד ובמסלול סיוע למאגדי עסקים לאותו סל מוצרים ולאותו שוק יעד.

סוגי ההוצאות המוכרות

יודגש, כי רשימת ההוצאות נרחבת ביותר והיא כוללת כמעט כל הוצאה הקשורה לשיווק, במישרין או בעקיפין. סוגי ההוצאות המוכרות, הכפופות לאישורה של הוועדה כוללות, בין היתר (רשימה חלקית בלבד):

• חקרי שוק בשווקי חו"ל, איתור מידע עסקי בחו"ל, ייעוץ שיווקי וסקרי שוק בחו"ל;

• הכנת קטלוגים, עיצוב האריזה לצורך התאמת המוצר לייצוא, פרסום בעיתונות מקצועית, הפקת סרטי פרסום לקידום המוצר, הקמת מערך שיווק באינטרנט, פרסום באמצעי מדיה שונים;

• השתתפות בתערוכות וכנסים מקצועיים, עריכת הדרכות והדגמות, מבצעי קידום המוצר;

• נסיעות שיווק לחו"ל (תשלום עבור כרטיסי טיסה);

• רישום פטנטים וסימני מסחר בחו"ל, רישום שם מסחרי בחו"ל, הוצאות תקינה בחו"ל;

• עלות משרדים ומרכזי הפצה בחו"ל, שכר עובד בחו"ל.

אמות מידה

הוועדה בוחנת את הבקשות המוגשות אליה בהתאם לאמות המידה שלהלן:

• פוטנציאל הייצוא המוערך של העסק;

• מרחק העסק ממרכז הארץ - מתן עדיפות לעסקים הממוקמים בפריפריה;

• איכות התוכנית השיווקית - מתן עדיפות לתכנית שיווק אשר הינה חדשנית ביחס לפעילות העסק בעבר ולשוק המיועד;

• העסקת אוכלוסיות שונות - מתן עדיפות לעסק המעסיק אוכלוסיות שונות כפי שיוגדרו על ידי הוועדה;

• הפחתת מכסים - מתן עדיפות לעסקים אשר עיסוקם בתעשיות המושפעות מהפחתת המכסים;

• התרשמות כללית - בדגש על פוטנציאל מימוש התוכנית השיווקית, חוסן פיננסי, יכולת ניהולית ותפעולית של העסק לרבות ניסיון עבר ושנות פעילות העסק.
משקל אמות המידה לבחינת הבקשות כפי שפורסם במקצה הראשון:

מסלול יצואן בודד	מסלול מאגדים
פוטנציאל היצוא	30%	25%
מרחק העסקים ממרכז הארץ	10%	10%
איכות התכנית השיווקית	35%	20%
אוכלוסיות שונות	5%	5%
הפחתת מכסים	10%
עסקים משלימים		25%
התרשמות מחברי המאגד ופוטנציאל ניהול המאגד		10%
התרשמות כללית	10%	5%

סיכום

יודגש, כי עד עתה יכלו עסקים לקבל תמיכה בשיווק לחו"ל מטעם משרד התמ"ת, אך זאת רק באמצעות הצטרפות למאגד קיים או באמצעות איתור שותפים פוטנציאלים להקמת מאגד חדש. יצוין, כי מטרת יצירת מסלול הסיוע למאגד היתה ניצול יתרון הגודל של מאגדים בתחומים משיקים.

עם זאת, נראה שהיתרון של מסלול היצואן הבודד הינו גדול יותר, שכן הוא מאפשר כעת לעסקים לקבל את הסיוע מבלי שנדרש מהם להשתלב במאגד קיים, לשתף פעולה עם עסקים מייצאים אחרים, לאתר שותפים מתאימים וכו', על העלויות והבירוקרטיה הכרוכים בכך.

כאמור, בשלב זה המדובר במקצה ראשון בלבד, ויש לקוות כי במשרד התמ"ת ירחיבו את היקף התקציב של המסלול באמצעות פרסום מקצים נוספים, שכן, המדובר בתמיכה מבורכת שחברות קטנות רבות בתעשיית הטכנולוגיה זקוקות לה על מנת להשאיר את ישראל כגורם מרכזי על מפת ההיי-טק העולמית.