בקיבוצים המתחדשים התעצמה המגמה של חברים וחברות אשר הקימו בעצמם יזמות והפכו לעצמאים. מספר העצמאים נע בין 20 ל – 30 חברים בקיבוץ והיקף זה עשוי אף לעלות בשנים הקרובות בד בבד עם העמקת ההפרטה בקיבוצים. קיום העצמאים נובע במרבית המקרים מחברים וחברות אשר רצו להביא את יכולתם העיסקית לידי ביטוי, וזאת לאחר שהציעו יוזמה זו לקיבוץ עצמו. שני העשורים האחרונים בקיבוצים מתאפיינים באי לקיחת סיכונים על ידי הקיבוצים במיוחד על רקע משבר החובות. עם סיום עידן הסדר החובות, שוקלים היום קיבוצים מחדש לבצע השקעות ריאליות. עם זאת, יזמים ועצמאים אשר "יצאו לעצמאות" אינם ממהרים לשנות עתה את מעמדם ויש לקבלם כעובדה קיימת, חשובה מאוד לכלכלת הפרט וגם תרומה מהותית למיסים הפנימיים המשולמים על ידי העצמאים לקיבוצים. התחומים בהם עוסקים העצמאים: מקצועות חופשיים, מקצועות פרא רפואיים, מיזמי תיירות קטנים, עסקים בתחום התוכנה והמחשבים, יזמי הייטק וטכנולוגיה, מאמנים אישיים ועוד שפע מקצועות.

העצמאים בנו את עסקיהם באחד משלוש הצורות הבאות: עסק של אדם אחד, שותפות בין מספר חברי אותו קיבוץ או שותפות עם גורמים חיצוניים. בהתאם לתצורות אלה, ניתן להתאים לכל אחת מהן מתכונת התאגדות משפטית.

נתחיל בחבר או חברה יחידים אשר הקימו עסק של אדם אחד. חברים אלה מתגוררים בקיבוץ והם בדרך כלל מנהלים את עסקם מהבית או במבנה ששכרו מהקיבוץ, או במיקום כלשהו מחוץ לקיבוץ. מודל ההתנהלות הפשוט ביותר הוא התנהלות כ-"ענף" של הקיבוץ. מבנה זה אינו מצריך פתיחת תיקים אצל רשויות המס. העסק מתבסס על תיקי המיסוי של הקיבוץ. הנהלת החשבונות והדיווחים לרשויות המס מתבצעים על ידי מחלקת הכספים של הקיבוץ. עם זאת, רשאים בעלי העסקים ליצור תיעוד חוץ (הזמנה, תעודות משלוח, חשבונית מס, קבלה וכל מסמך אחר) עם לוגו המאפיין את עסקם. התיעוד יכלול את פרטי העסק וכן יכלול במיקום כלשהוא, את מספר העוסק של הקיבוץ, כתובת וכיו"ב. הקיבוץ מנהל לעסק שכזה ספרים הכוללים את פעילות העצמאי (מוקד תמחירי בדרך כלל) ובאופן זה מפריד בין עסקי העצמאי לשאר עסקי הקיבוץ. הכנסתו של העצמאי נגזרת מדי חודש מתוצאות דוח רווח והפסד של היזמות.

מתכונת נוספת הינה דומה מאוד לקודמתה, אך ניהול החשבונות, ובדרך כלל תיק המע"מ, מתנהלים מחוץ לקיבוץ, על ידי הנהלת חשבונות נפרדת. תופעה זו קרתה על רקע רצון העצמאים לשמור על פרטיות באשר לנתונים הכספיים של עסקם. בתום כל שנת מס, מעביר העצמאי את הדוח השנתי על הכנסותיו להנח"ש של הקיבוץ וזו כוללת אותו בדוח השנתי של הקיבוץ. העצמאי אינו מנהל תיק במס הכנסה וביטוח לאומי. הדיווח למס הכנסה וביטוח לאומי נעשים על ידי הקיבוץ, ככל עסק אחר.
בשתי המתכונות אשר תוארו, העצמאי נשאר במעטפת הדיווח והמיסוי של הקיבוץ.

המתכונת השלישית הינה עצמאות כלכלית של העצמאי, קרי: ניתוק ממסגרות המיסוי של הקיבוץ והתנהלות עצמאית מלאה מול רשויות המס – מס הכנסה, מס ערך מוסף וביטוח לאומי. הקשר היחיד הנותר בין העצמאי לקיבוץ הוא בתשלום מיסי קהילה ולעיתים גם ערבות הדדית מסויימת.

אציין, כי שתי המתכונות הראשונות מתאימות לעצמאים שהינם יחידים וכן עצמאים הבנויים כשותפות של מספר חברי אותו קיבוץ. המתכונת השלישית מתאימה יותר לעסקים מורכבים בהם שותפים מהקיבוץ וכן חיצוניים. צורות ההתאגדות האפשריות הינן שותפות וחברה בע"מ. חבר הקיבוץ הינו אחד הבעלים בעסקים אלה והכנסתו נוצרת באמצעות משכורת וכן דיבידנד. המשכורת והדיבידנד מדווחים לקיבוץ בדומה לעובדי חוץ.

לאחרונה פעל משרדנו מול רשויות המס על מנת ליצור מתכונת חדשה לעצמאים. לפי מתכונת זו, ניתנת לעצמאי האפשרות להרשם ולהתנהל עצמאית מול רשויות המס, אך בסוף השנה מביא העצמאי את הדוח השנתי שלו להנח"ש של הקיבוץ וזו מגישה את הדוח של העצמאי באמצעות הכללתו בדוח הקיבוץ. הכנסת העצמאי מתחברת להכנסת הקיבוץ ואילו תשלומי המסים ששולמו על ידי העצמאי, מדווחים בדומה ל - "ניכויים במקור" של עובדי חוץ. לפי מתכונת זו, יצרנו מחדש את החיבור בין החבר לקיבוץ מבלי "להוציאו" לפחות בדיווח השנתי לרשויות המס.

רבות נשאלנו על חשיפת הקיבוץ למחדלים או כשלים של העצמאים. יש לעשות הבחנה בין כשלים עסקיים לכשלים בניהול ספרים כחוק כלפי רשויות המס. לעניין כשלים עסקיים (התמוטטות כלכלית של העסק, תביעות של לקוחות, עובדים וספקים לדוגמא) – הרי שההגנה על הקיבוץ היא באמצעות תקנון יזמים וכן הפרדת תזרים המזומנים של העצמאי מזה של הקיבוץ. לעניין כשלים הנוגעים לניהול ספרים על פי הוראות רשות המיסים – כאן על הקיבוץ לבצע שתי פעולות: האחת הינה הסדרת עבודת העצמאי במסגרת תקנון יזמים הכולל פרק בו היזם מתחייב לנהל ספרים כחוק והשני – ניהול מוקד תמחירי נפרד לפעילות היזם. עם התקיים שני נהלים אלה, לא יפסלו ספרי הקיבוץ, גם אם נפסלו ספרי היזם.