חוק הדיור המוגן, שהתקבל הכנסת ביוני 2012, הינו חוק המסדיר את מערכת היחסים בין דיירים המתגוררים בדיור מוגן לאוכלוסיה המבוגרת לבין המפעיל של בית הדיור המוגן. ההכרה בצורך לקבוע בחקיקה הסדרים מיוחדים לעניין בתי דיור מוגן נוצרה על רקע הביקוש הגובר לבתי דיור מוגן (לאור עליית תוחלת החיים של תושבי ישראל בשנים האחרונות) והניסיון שנצבר לאורך השנים במהלך הפעלתם.

להלן מובאת סקירה של עיקרי הוראות החוק שנכתבה על ידי עו"ד דודי כהן שותף במשרד עו"ד יוסי אברהם ושות', המתמחה בדיור מוגן:

1. הפעלת בית דיור מוגן מחייבת קבלת רישיון הפעלה, אשר מותנה במספר תנאים, העיקריים שבהם: (א) על מבקש הרישיון להיות הבעלים או החוכר של המקרקעין עליהם הוקם הבית (ב) מבקש הרישיון לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי להיות מפעיל של הבית (ג) מבקש הרישיון לא הוכרז כפושט רגל (ד) מבקש הרישיון הינו בעל יציבות כלכלית מתאימה לשם הבטחת פעילותו התקינה של הבית (ה) מבקש הרישיון הוכיח כי הוא ערוך לעמוד בתנאים הפיזיים, הסביבתיים, הבטיחותיים והתברואתיים הנדרשים.
הפעלת בית דיור מוגן ללא רישיון או שלא על פי תנאי הרישיון, מהווה עבירה הכרוכה בענישה פלילית.

2. בעל רישיון הפעלה רשאי לקבל אדם כדייר לבית הדיור המוגן לגביו ניתן לו רישיון, ובלבד שהצוות הרב מקצועי אישר כי הוא מסוגל לדאוג לצרכיו האישיים ולנהל את משק ביתו, גם אם ניתן לו סיוע חלקי.

3. ייערך הסכם התקשרות בכתב בין בעל הרישיון לבין מי שמבקש להיות דייר בבית, אשר יסדיר את יחסי הצדדים וכן יכלול מפרט של יחידת הדיור הרלבנטית.

4. הסכם ההתקשרות יהיה לתקופה בלתי קצובה.

5. תקופת שלושת החודשים הראשונים למגורי הדייר בבית תהא תקופת ניסיון, במהלכה כל צד יהא רשאי להודיע לצד האחר על ביטול ההסכם בהודעה בכתב, 14 ימים מראש לפחות.

6. הבית יהא חייב לספק לדייר את סל שירותי החובה שנקבע.

7. בעל רישיון של בית שבו 250 דירות לפחות, יבטיח כי בבית תפעל מחלקה סיעודית והוא יאפשר לדייר הבית שנדרש לאשפוז מקום באותה מחלקה.

8. בעל רישיון הפעלה יקבע כללי התנהגות סבירים שעל הדיירים בבית הדיור המוגן וכן על מי שמבקר אותם או מטפל בהם בבית הדיור המוגן לנהוג לפיהם.

9. אין לגבות מדייר תשלום רק בשל עזיבתו את הבית.

10. אין להעלות את גובה דמי האחזקה וכל תשלום שאין לדייר אפשרות ממשית לוותר עליו מעבר לשיעור עליית המדד אלא בהתאם לשינוי בעלויות התפעול השוטף של בית הדיור המוגן ולא יותר מהשיעור המירבי שנקבע בהסכם ההתקשרות.

11. העסקת אדם בבית אשר בא במגע ישיר ומתמשך עם דיירי הבית, לרבות העסקה על ידי קבלני כוח אדם או קבלני שירות, תתאפשר רק לאחר קבלת אישור מאת הממונה (הממונה על בתי דיור מוגן שמונה בהתאם לחוק זה) כי אותו אדם לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה עלולה לסכן את דיירי הבית. יצוין, כי על פי החוק סעיף זה ייכנס לתוקף בעוד שנתיים וחצי.

12. נקבעה הגבלה על הסכום שניתן לקבל מדייר על חשבון הפיקדון כמקדמה.

13. לאחר סיום ההסכם, ישיב בעל הרישיון לדייר את יתרת הפיקדון לא יאוחר מיום השבת יחידת הדיור או מהיום בו הסתיים ההסכם, לפי המאוחר. בד בבד, ישיב הדייר את הבטוחה שקיבל.

14. דייר רשאי לשכן מטפל בדירתו באחריותו ובמימונו לאחר קבלת אישור מאת בעל הרישיון, ולאחר שהצוות המקצועי או רשות מרשויות המדינה אישרו כי קיים צורך רפואי/תפקודי.

15. פינוי דייר יתאפשר, בין היתר, לאור העילות הבאות: (א) ההסכם הופר באופן יסודי על ידי הדייר, וההפרה לא תוקנה תוך זמן סביר (ב) ההסכם בוטל בהוראת בימ"ש (ג) ההסכם בוטל במהלך תקופת הניסיון על ידי אחד הצדדים, והדייר לא פינה את יחידת הדיור (ד) הצוות המקצועי של הבית קבע כי מצבו הבריאותי של הדייר מחייבת את העברתו מדירתו (ה) במקרה של מכירת הנכס במסגרת הליך של פירוק, ובלבד שעובר למכירה נמצא דיור הולם לדייר להנחת דעתו של בימ"ש.

תחילתו של החוק היא 6 חודשים ממועד פרסומו ברשומות, קרי 3 בדצמבר 2012 אולם חלק מהוראות החוק יחולו החל מהמועד שבו חלפו שנתיים וחצי מיום התחילה וחובת הקמת מחלקה סיעודית בתוך 5 שנים מיום התחילה. למעשה ניתן לקבוע כי טרם קבלת החוק היה הפיקוח על מסגרות הדיור המוגן בישראל חלקי ופרוץ, היו מסגרות אשר פעלו ללא פיקוח והתנהלותם הייתה פגומה. החוק החדש בא להסדיר חסרונות אלה וליצור מציאות בטוחה יותר לבני הדור השלישי.