א. הקדמה:
חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן - חוק מע"מ) נוקט בטכניקות שונות למיסוי הערך המוסף. בהתאם לטכניקה החלה על "מוסד כספי" כמשמעותו בחוק מע"מ, מחוייב אותו "מוסד כספי" ב"מס רווח" וב"מס שכר", המהווים תחליף למס ערך מוסף אותו משלם "עוסק". בכך, ממסה חוק מע"מ את הערך המוסף של התאגידים הבנקאיים.

מס הרווח מוטל על "הרווח" כמשמעותו בסעיף 1 לחוק מע"מ (בשיעור 16% נכון לשנת 2010). גביית מס הרווח מתבצעת על ידי פקיד השומה שבמשרדיו מתנהל תיקו של המוסד הכספי.

סוגיות שונות מתעוררות סביב היקף פריסתו של המונח "ריווח" כהגדרתו בחוק מע"מ. על סוגיות אלו ואחרות נשפך דיו רב, ואין בכוונתנו להרחיב על כולן ברשימה זו.

ברשימה קצרה זו נדון, בתמציתיות, בשתי סוגיות הנוגעות לחבות במס רווח בגין דיבידנד שנתקבל על ידי מוסד כספי: החבות במס רווח בשל דיבידנד שנתקבל מחברה שאינה מוסד כספי והחבות במס רווח בשל דיבידנד שנתקבל מחו"ל.

ב. מהו "ריווח" לעניין חוק מע"מ?
סעיף 4(ב) לחוק מע"מ קובע כי -
"על פעילות בישראל של מוסד כספי יוטל מס שכר וריווח באחוזים מהשכר ששילם ומהריווח שהפיק, כפי שקבע שר האוצר באישור הכנסת; הפסד שהיה למוסד כספי בשנת מס ניתן לקיזוז כנגד השכר ששילם לאותה שנת מס."

בסעיף 1 לחוק מע"מ, כנוסחו היום, מוגדר המונח "ריווח" בגינו תחול חבות במס, כדלקמן:

"הכנסה חייבת, כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, לפני קיזוז הפסדים משנות המס הקודמות לשנת המס שבה נתקבלה ההכנסה, ואחרי ניכוי המס על שכר על פי סעיף 4(ב), למעט הכנסה מדיבידנד שנתקבל ממוסד כספי ולמעט הכנסה שנוצרה עקב שינויי מבנה העומדים בתנאי חלק ה2 לפקודת מס הכנסה אך לרבות הכנסה מריבית או מדיבידנד או ממכירה או פדיון של יחידה או מחלוקת רווחים לבעל יחידה שלגביה ניתן פטור ממס הכנסה לפי כל דין;"

ניתן לראות, כי הגדרת רווח שואבת לתוכה את הגדרת "הכנסה חייבת" שבפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן - פקודת מס הכנסה). כלומר, למעט חריגים המצוינים במפורש בסעיף, מה שאינו נכלל בהגדרת "הכנסה חייבת" לא יובא בחישוב ה"ריווח" החייב במס רווח בידי מוסד כספי.

אם כן, מהי אותה "הכנסה חייבת" עליה מבוססת הגדרת "ריווח"? "הכנסה חייבת" מוגדרת בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה כ-"הכנסה לאחר הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין."

היינו, הכנסה פטורה ממס, יוצאת מגדר "הכנסה חייבת" לעניין פקודת מס הכנסה, ובהתאם לכך הייתה אמורה להיות ממועטת מגדר "ריווח" לענין חוק מע"מ. עם זאת, ניתן לראות כי לגבי סוגים מסויימים של הכנסות, ביקש חוק מע"מ להחזירם לגדר "ריווח" על אף היותן פטורות ממס. סוגים אלה כוללים ריבית, דיבידנד, וכן הכנסה ממכירה, פדיון וחלוקת רווחים של יחידה בקרן נאמנות. הכל, ובלבד שמדובר בהכנסה "שלגביה ניתן פטור ממס הכנסה לפי כל דין".

הכנסות אלו מצטרפות לרכיבים נוספים אשר ביקש המחוקק להטיל עליהם מס רווח על אף החרגתם מגדר "הכנסה חייבת", כגון הפסדים מועברים משנים קודמות.

לאור פירוט זה, נראה כי אין לנתק בין הגדרת "הכנסה חייבת" לבין הגדרת "ריווח", מעבר לאותם רכיבים אליהם התייחס המחוקק במפורש.

ג. דיבידנד שאין מקורו במוסד כספי:
בהתאם לפרשנות של רשות המיסים, רק דיבידנד שנתקבל ממוסד כספי יהא פטור ממס רווח. לפי גישה זו, דיבידנדים שנתקבלו מחברות שאינן מסווגות כמוסדות כספיים יהיו חייבים במס רווח ככל "הכנסה" אחרת.

ניתן לבסס את גישת רשות המיסים על כמה יסודות עיקריים. תחילה, ניתן לטעון כי חוק מע"מ הרחיב את הגדרת המונח "ריווח", ברכיבים מסוימים, מעבר להגדרת "הכנסה חייבת" וכלל בו גם הכנסה מדיבידנד לגביה ניתן פטור ממס. כמו כן, ניתן ללמוד מפסיקה ישנה של בתי המשפט (בעיקר ע"א 635/68 פשמ"ג נ' כלל חברה להשקעות ועמ"ה 392/75 צ'מפיון מוטורס נ' פשמ"ג) כי התייחסות בתי המשפט לדיבידנד בין-חברתי הינה כאל פטור ממס. גם העובדה שבהגדרת "ריווח" מועטה הכנסה מדיבידנד "שנתקבל ממוסד כספי" תומכת בעמדה זו. לפי טענה אחרונה זו, עלינו להקיש מ"למעט" זה שענייננו במעין הסדר שלילי וללמוד כי המחוקק ביקש להחריג רק דיבידנד שנתקבל ממוסד כספי, ולא את הדיבידנדים האחרים.

ברשימה קצרה זו נבחן האם ניתן לבסס, בהתאם להוראות החוק, פרשנות אחרת השונה מגישת רשות המיסים, לפיה דיבידנד שנתקבל בידי מוסד כספי, יהא מקורו אשר יהא, אינו מחויב במס רווח. לנו נראה כי הדבר אפשרי במקרים מסוימים. אסביר.

בסעיף 126(ב) לפקודת מס הכנסה נקבע, כי בחישוב ההכנסה החייבת של חבר בני-אדם לא תיכלל הכנסה מחלוקת רווחים או דיבידנד שמקורם בהכנסות שהופקו או נצמחו בישראל שנתקבלו במישרין או בעקיפין מחבר בני-אדם אחר החייב במס חברות. למען פשטות הדיון, נתייחס בפרק זה רק לדיבידנדים העונים על תנאים אלה והמוחרגים, כאמור, מהגדרת "הכנסה חייבת".
אמור מעתה כי דיבידנדים שנתקבלו מחברות ישראליות אינם נכללים בגדר "הכנסה חייבת", וזאת ללא אבחנה בין אם החברה המחלקת מסווגת כמוסד כספי ובין אם כעוסק. דיבידנדים אלו מועטו מהגדרת הכנסה חייבת. ויודגש, לא בהכנסה פטורה ממס עסקינן, אלא בהכנסה שאינה נכנסת כלל לבסיס המס בידי חברה. יישום האמור על הגדרת "ריווח", מוביל למסקנה לפיה ביקש המחוקק לכלול בהגדרה זו גם הכנסה שלגביה "ניתן פטור ממס הכנסה", אך לא הרחיב את זה גם להכנסה שאינה נחשבת כ"הכנסה חייבת" מעיקרה ולא ניתן לה פטור כלשהו ממס הכנסה. מכאן, שפרשנות לשונית דווקנית מביאה לתוצאה לפיה אין לחייב דיבידנדים כנ"ל במס רווח.

לא נעלמו מעיניי אמירותיהם של בתי המשפט בע"א 635/68 פשמ"ג נ' כלל חברה להשקעות ובעמ"ה 392/75 צ'מפיון מוטורס נ' פשמ"ג לפיהן רואים בהכנסה מדיבידנד כניכוי של הכנסה פטורה, אך די בציון העובדה שפסיקות אלו ניתנו טרם תיקון 82 לפקודת מס הכנסה אשר ביצע רוויזיה במיסוי החברות בישראל כדי להמעיט בחשיבותן כיום ביחס לסוגיה נשוא ענייננו. פסיקות אלו ניתנו בתקופה בה חברות מוסו הן במס חברות והן במס הכנסה, וזאת לפי סעיפים 126 ו-127 לפקודת מס הכנסה. במסגרת תיקון 82 לפקודה בוטל סעיף 127. גם העובדה שפסיקות אלו ניתנו בהקשרים אחרים לחלוטין (יישום סעיף 18(ג) לפקודה ותשלום מלווה ביטחון, בהתאמה) מפחיתה מחשיבותן בסוגיה נשוא רשימה זו.

זאת ועוד, העובדה שהמחוקק ראה לנכון למעט מהגדרת "ריווח" רק הכנסה מדיבידנד "שנתקבל ממוסד כספי" אינה צריכה להתפרש, בהכרח, כהסדר שלילי. נוסחו של הסעיף, בהקשר זה, לא שונה בעקבות תיקון 82 לפקודת מס הכנסה, ולפיכך יקשה לומר כי המחוקק היה מודע לכך שדיבידנדים אלו מועטו מהגדרת "הכנסה חייבת" והחליט, בכוונה, להכלילם בהגדרת "ריווח". ניתן לפרש "למעט" זה בכך שהמחוקק רצה להדגיש ולוודא שדיבידנד זה לא יחויב במס רווח נוסף באופן היוצר כפל מס רווח.

מעבר לפרשנויות הלשוניות לעיל, פרשנות תכליתית של דבר החקיקה מובילה אף היא לתוצאה לפיה אין להטיל מס רווח על דיבידנדים באשר הם, ולאו דווקא ממוסדות כספיים. כאמור בפתיח רשימה זו, תשלום מס הרווח ומס השכר על ידי מוסדות כספיים הינו בבחינת טכניקה לגביית המס. טכניקה זו אמורה להביא לתוצאה כלכלית זהה לזו החלה על עוסקים רגילים המחויבים במס ערך מוסף לפי הטכניקה הנפוצה של תשלום מס עסקאות וניכוי מס תשומות. הווה אומר, הן עוסקים והן מוסדות כספיים משלמים מס על הערך המוסף שבידיהם, ואין כל הצדקה להבחין לענין החבות במס רווח בין דיבידנד המתקבל מגופים שונים המשלמים מס דומה לפי שיטות/טכניקות שונות.

למען שלמות התמונה נבהיר, כי רשות המיסים צפויה להעלות טענה לפיה דיבידנד בידי מוסד כספי מהווה הכנסה עסקית לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה, ולפיכך יש לכלול אותו בהכנסות לעניין החבות במס רווח, ללא התחשבות בעובדה שמחלק הדיבידנד חויב במס ערך מוסף בגינו. אנו בדעה כי אין לטענה זו תוקף כלשהו מקום שמדובר בהשקעה ארוכת טווח של המוסד הכספי.

יצויין, כי לסוגיה זו פנים רבות, וקצרה היריעה מלכלול את כל הטיעונים בעד ונגד הטלת חיוב במס רווח על דיבידנד שקיבל מוסד כספי מחברה החייבת במס חברות בישראל שמקורו ברווחים שהופקו בישראל. מטרתנו ברשימה זו הינה לחזור ולהזכיר כי עמדתה החד-משמעית של רשות המיסים לפיה כל דיבידנד שקיבל מוסד כספי ממי שאינו מוסד כספי חייב במס רווח אינה נקייה מספקות וכי קיימים שיקולים כבדי משקל העשויים לתמוך גם בגישה שונה.

ד. דיבידנד מחברה תושבת חוץ:
חוק מע"מ הינו חוק טריטוריאלי בעיקרו. החוק מאמץ את העיקרון הטריטוריאלי המבוסס על הרעיון שיש להטיל מס רק על הערך המוסף שנוצר בישראל. לפיכך, ניתן לראות כי מס עסקאות מוטל, בעיקר, על "עסקה בישראל", וכי מס רווח מוטל על פעילות שמנהל מוסד כספי בישראל.

בהקשר למוסדות כספיים, נשאלת השאלה מהי פעילות שנוהלה בישראל?

לפי סעיף 15(ב) לחוק מע"מ, יראו פעילות כמנוהלת בישראל אם נתקיימה אחת מאלה:
1) היא התנהלה כולה או מרביתה בישראל;
2) ניהל אותה מי שעיקר פעילותו בישראל והיא בתחום הפעילות שהוא מנהל;
3) היא החלק שנוהל בישראל מפעילות שמרביתה נוהלה מחוץ לישראל.

הגדרה זו מביאה אותנו לשאלה, האם דיבידנד שנתקבל מחברה זרה חייב במס רווח בידי מוסד כספי. אמנם, הכנסה זו, החל מתיקון 132 לפקודת מס הכנסה, חייבת במס חברות בידי המוסד הכספי, אך אין לגזור מכך גזירה שווה לעניין מס הרווח.

כאמור, מס הרווח מוטל על הערך המוסף שנוצר בישראל. טול לדוגמא מוסד כספי המחזיק 15% מחברה מסחרית גדולה הפועלת בחו"ל. חברה זו הפיקה רווחים מפעילותה בחו"ל וחילקה בסוף השנה דיבידנד למוסד הכספי תושב ישראל. דיבידנד זה אינו נחשב כפעילות המנוהלת בישראל, באשר הוא לא הופק מפעילות שנוהלה בישראל ובטח ובטח שאינו נובע מאותו תחום פעילות של המוסד הכספי. האין בכך כדי לקבוע כי דיבידנד זה אינו חייב במס רווח בישראל?

אם פעילות עסקית של מוסד כספי שמתנהלת בחו"ל שלא בתחום פעילותו הרגיל אינה חייבת במס רווח בהיותה פעילות שהתנהלה בחו"ל, מקל וחומר הוא באשר לדיבידנדים שנתקבלו מחברות זרות המתנהלות ופועלות בחו"ל.

כמובן, עשויה לעלות גישה אחרת המבקשת לחייב דיבידנדים כאלה במס רווח. לפי גישה זו, המוסד הכספי השקיע את כספיו מישראל, ובשל השקעת כספים זו הוא מקבל תשואה בדרך של דיבידנד. תשואה זו על הפעילות (השקעת הכספים) שבוצעה מישראל, תחויב במס רווח, אף אם מקורו של הדיבידנד הוא מחו"ל, באשר "פעילות" ההשקעה בוצעה מישראל.

עניין זה טרם הובא לבחינה משפטית ולא נדון בפסיקת בתי המשפט בישראל, ולפיכך מן הדין לתת עליו את הדעת במקרים בהם מקבל מוסד כספי דיבידנדים מחו"ל.

ה. סוף דבר:
כאמור, סוגיות רבות עשויות לעלות בחישוב ה"ריווח" של מוסד כספי. ברשימה זו ניסינו לדון, בתמציתיות נמרצת, בשתי סוגיות כבדות משקל, שאחת מהן זכתה לדיון בספרות המקצועית בעוד שהשניה כמעט ולא זכתה לדיון כאמור.

אנו תקווה כי רשימה זו שפכה מעט אור על הסוגיות שהבאנו במסגרתה, וכי מוסדות כספיים יתנו את הדעת לסוגיות אלו בבואם לקבוע האם עליהם לשלם מס רווח בשל תקבולים אלו, אם לאו.

ידוע, כי חלק ניכר מהמס משולם על ידי הנישומים באופן כמעט אוטומטי ותוך העתקת העקרונות שיושמו בשנים קודמות. מטרתה של רשימה זו הינה להפנות את תשומת הלב לסוגיות אלו לשם בחינתן טרם קביעת סכום החבות במס.

נחזור ונדגיש, כי לסוגיות אלו פנים רבות שלא כולן הועלו ברשימה זו. לפיכך, מן הראוי לשקול את מכלול השיקולים טרם נקיטת עמדה.