בשנים האחרונות, רווחת תופעה חדשה של היווצרות זירות אלקטרוניות למסחר בניירות ערך. מדובר בזירות המוקמות על ידי חברות שונות, ומהוות אלטרנטיבה לבורסות "הרשמיות" (הבורסה לניירות ערך בתל אביב, הבורסה לניירות ערך בניו יורק וכו').
בתוך השימוש בזירות המסחר האלקטרוניות, נפוץ השימוש בזירות פורקס.
פורקס (forex=foreign exchange) הוא הכינוי למסחר במטבע זר.
ברחבי העולם, ובישראל בפרט, קמות חברות רבות המציעות שירותי מסחר בזירות פורקס.
אולם בעוד שבבורסות "הרשמיות", ישנה רגולציה והסדרה מספקת, זירות המסחר נטולות כל פיקוח. יתרה מזאת, מסחר בזירות רבות מבוצע באמצעות אפליקציות הניתנות להורדה כמעט מכל טלפון נייד.

אופן ביצוע המסחר

כניסת זירות הפורקס לתודעת הלקוח הפוטנציאלי, הינה פשוטה ביותר.
החברות המפעילות את אותן זירות, מבצעות פרסום רב באינטרנט (באמצעות הבזקים או "חלונות קופצים"), ובאמצעי שיווק אחרים כגון תקשורת, שלטי חוצות וכדו'.
בעוד שייעוד המסחר הוא במכשירים פיננסים מתוחכמים המהווים נגזרים על נכסי בסיס בעלי מינוף גבוה, הפרסומות בדרך כלל גורסות כי אין צורך בידע מוקדם, ושניתן ללמוד בקלות ואף להכפיל את ההכנסה החודשית.
כתוצאה מכך, ובשל הקלות התפעולית, זירות הפורקס אינן נחלתם הבלעדית של משקיעים מתוחכמים, אלא גם של משקיעים מתחילים נעדרי ניסיון בתחום.
המסחר מתחיל בכך שהלקוח מעביר סכומי כסף לחברה המפעילה את זירת הפורקס, ובכך יש לו את הזכות לסחור.
עובדה שנעלמת מעיני הלקוח, היא שהמסחר בדרך כלל לא מבוצע בשוק פעיל וחופשי, אלא מול החברה, במוצרים שהיא מנפיקה, ובתנאים שלה.
פעמים רבות מדובר במוצרים במינופים גדולים מאוד, ובכך הסיכון גדל.

הבעייתיות

המחסור ברגולציה, הוביל לשוק פרוץ לחלוטין.
נושאים מרכזיים:
1) חוסר הבנה במכשירים פיננסים מורכבים, מוביל משקיעים לא מנוסים להשקעות מסוכנות במינופים גבוהים.
2) עקב חוסר שקיפות, חברות רבות מנפיקות מוצר, סוחרות בו עם הלקוחות, ובו זמנית מייעצות לו כיצד להשקיע.
3) כספי הלקוחות עשויים להיות מופקדים בחשבון של החברה ולא אצל נאמן.
במקרה של חדלות פירעון, החברה לא תחזיר ללקוחות את כספיהם.
4) אין דרישה ליחס הון עצמי מזערי (בדומה להוראות באזל בבנקים).
כמו כן, אין דרישה לעמידה בהיקף מסוים של סכומי נכסים נזילים ו/או הגבלת חשיפה לסיכוני שוק/אשראי. להעדר דרישות אלו השפעה גדולה על התיאבון לסיכון של החברה וכפועל יוצא, הגדלת הסיכון לאי עמידה בהתחייבויות של החברה כלפי הלקוח.
5) בשנים האחרונות הוגשו תביעות רבות כנגד חברות פורקס, אולם כיוון שאין חקיקה בנושא, לתביעות לא היה דין להיאחז בו.

החלת רגולציה

בשנת 2005, הוקמה ועדת פרוקצי'ה. בראש הועדה עמד פרופ' למשפטים אוריאל פרוקצ'יה, המתמחה בין היתר, במחקר כלכלי-משפטי. כעו"ד פרטי, פרופ' פרוקצ'יה ייצג את כל אחד מחמשת הבנקים הגדולים, חברות ביטוח ועוד. הועדה בראשותו, מונתה לבחינת פעולתן של זירות חלופיות למסחר בניירות ערך בישראל והיוותה את הסנונית הראשונה להחלת צעדים רגולטורים שנועדו להבטיח את יציבות הזירות ואת הגינות המסחר.
כ-5 שנים מאוחר יותר, ביוני 2010, אושר תיקון 42 לחוק ניירות ערך, שהגדיר קביעות יסודיות ביחס לפעילותן של זירות המסחר.
כתוצאה מכך, החל משנת 2010, החלה רשות ניירות ערך בפרסום טיוטת תקנות בנושא. הטיוטה מתעדכנת מדי שנה, וטרם אושרה באופן סופי.

טיוטת תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), מעודכנת לשנת 2013
התקנות מגדירות את התנאים להקמת זירות מסחר, וכן את מסגרת הפעילות החוקית שלהם.

עיקרי התקנות: