ביום 2.8.2009 פרסמה רשות המסים הודעה לעיתונות, לפיה מנהל רשות המסים, מר יהודה נסרדישי, החליט לאמץ את המלצות הועדה לבחינת השלכות המס של יישום המלצות ועדת בכר. הועדה, אשר הוקמה ביוני 2006, הגישה למנהל רשות המסים את המלצותיה בחודש יוני 2009. מנהל רשות המסים החליט, באוגוסט 2009, לאמץ את המלצותיה.

נזכיר בקצרה, כי בעקבות המלצות ועדת בכר ועיגונם בדברי החקיקה, חויבו התאגידים הבנקאיים למכור את החזקותיהם בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות. לפיכך, מכרו התאגידים הבנקאיים את עיקר החזקותיהם בקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בתמורה לכ- 13 מיליארד ש"ח.

המכירות כאמור התבצעו בשתי דרכים עיקריות: הדרך הראשונה הנפוצה יותר - מכירת פעילות; והדרך השניה הנפוצה פחות - מכירת מניות.

להלן נביא בתמציתיות נמרצת את עיקרי הדברים שהובאו במסגרת דו"ח הועדה:

יש לראות בעסקאות של מכירת מניות (בעיקר מכירת קרנות הפנסיה) כמכירה רגילה של ניירות ערך החייבת במס רווח הון בחלוקה לינארית, קרי רווח ההון שנצבר ממועד רכישת המניות/הקמת החברה ועד ליום 31.12.2002 יחויב בשיעור מס חברות מלא (34% בשנת 2005) ואילו רווח ההון שנצבר מיום 1.1.2003 ועד למועד המכירה יחויב בשיעור מס של 25%.

כמו כן, בעסקאות של מכירת מניות, לא יתאפשר לרוכש המניות להפחית לצורכי מס את עלות הרכישה.

בעסקאות של מכירת נכסים, תיוחס התמורה תחילה לנכסים מוחשיים מזוהים, כגון ריהוט, מחשבים וכו'. עודף העלות שלא יוחס כאמור ייוחס ל:
1. מוניטין
2. זכות חוזית לדמי ניהול חשבונות
3. נכסים בלתי מוחשיים אחרים (מותג, שם מסחרי, סינרגיה, נכסי תפעול, מידע וכו')

לפי הוועדה, אין לקבל את הגישה שיישמו רבים מהתאגידים הבנקאיים, לפיה יש לייחס את כל עודף העלות למוניטין. זאת מאחר ולצידו של המוניטין קיימת זכות חוזית לדמי ניהול בגין חשבונות ניהול וכן נכסים בלתי מוחשיים אחרים בעלי ערך כלכלי עצמאי שאינם בגדר "מוניטין".

במסגרת דו"ח הועדה, נקבעו קווי אפיון עיקריים לייחוס עודף העלות הנ"ל. כמובן, ההבחנות הפרטניות ייושמו בסופו של דבר על ידי פקיד השומה הרלוונטי, בהתאם לעובדות הספציפיות של כל מקרה ומקרה, אך קווי האפיון הנ"ל ישמשו בידי פקיד השומה בבואו להגיע להסדר שומה/פשרה.

בהתאם לדו"ח, במכירת פעילות של קרנות נאמנות, בהם יש נטייה ללקוחות משתנים ללא ציפייה לתזרים מזומנים קבוע, יש לייחס חלק עיקרי מעודף העלות למוניטין וחלק קטן יותר לזכות החוזית לניהול חשבונות.

לעומת זאת, במכירת פעילות של קרנות פנסיה המתאפיינת בהסדרים ארוכי טווח עם זרם הכנסות עתידי צפוי מראש, יש לייחס את עיקר עודף העלות ברכישת תיקי הלקוחות לזכות החוזית לניהול חשבונות.

ברכישת פעילות של קופות גמל, שפעילותן דומה יותר לקרנות הפנסיה מאשר לקרנות הנאמנות, יש לייחס את עודף העלות הן למוניטין והן לזכות החוזית לניהול חשבונות, תוך מתן משקל גדול יותר לזכות החוזית מאשר למוניטין.

להלן החלוקה המוצעת של עודף העלות לפי דו"ח הועדה:
א. 15%-20% מהתמורה תיוחס לנכסים בלתי מוחשיים אחרים. מכירת נכסים אלה תחויב במס רווח הון בחלוקה לינארית לפי מועד רכישת הנכסים הנמכרים

ב. 20%-32% מהתמורה במכירת פעילות קרנות נאמנות ו- 40%-48% מהתמורה במכירת פעילות קופות גמל תיוחס למכירת הזכות החוזית לניהול חשבונות. זכות זו תחויב במס רווח הון בחלוקה לינארית לפי המועד בו החלה חברת הניהול את פעילותה

ג. 50%-63% מהתמורה במכירת פעילות קרנות נאמנות ו- 35%-42% מהתמורה במכירת פעילות קופות גמל תיוחס למכירת מוניטין אשר תחויב במס בשיעור של 25% (ללא חלוקה לינארית).

עוד נקבע במסגרת דו"ח הועדה, כי לא ניתן להפחית את הזכות החוזית לניהול חשבונות או את הנכסים הבלתי-מוחשיים האחרים אשר לא הוגדרו בתקנות הפחת. לגבי המוניטין, ניתן לתבוע פחת לפי התקנות, קרי בשיעור של 10% לשנה.

יחד עם זאת, ציינה הועדה כי היא ממליצה לקדם הליכי חקיקה לקביעת שיעורי פחת לנכסים בלתי מוחשים, וכן ציינה כי במידה ויתגבשו הסדרי פשרה עם פקיד השומה, על דרך של הסכם, ניתן לתת משקל לאפשרות להפחית נכסים מסוימים, בהתאם לקצב התכלות מוסכם של הנכסים.

לסיום אציין, כי דו"ח הועדה מהווה קווי הנחיה כלליים, על פיהם יפעלו פקידי השומה. ברור כי אין הנישומים חייבים ליישם את החלטות הועדה, אם וככל שיש בידם להוכיח כי הניתוח של הועדה אינו חל על העובדות נשוא עניינם. בדו"ח הועדה אומצו לא מעט פרשנויות לפי הגישה המחמירה של רשות המיסים, שאינן נקיות מספקות. כך לדוגמא הגישה האוסרת הפחתת נכסים בלתי מוחשיים - לא רק שאינה מתיישבת עם ההיגיון הכלכלי והחשבונאי, אלא גם סותרת את הגישה הנוכחית של בתי המשפט בישראל.