חישובי ההפרשה לחובות מסופקים וההוצאות הנגזרות מכך בדוחות הכספיים של תאגידים בנקאיים בישראל עברו רפורמה משמעותית לאחר שבנק ישראל אימץ את התקנים האמריקאיים למדידת הפרשה להפסדי אשראי החל מינואר 2011. אם בעבר אופן החישוב אפשר לתאגידים בנקאיים מרחב תמרון נרחב ביחס לחישוב ההפרשה אזי השיטה החדשה כללה כללים נוקשים וברורים יותר אשר הפכו את אופן החישוב לפחות סובייקטיבי.

פרק משמעותי ביותר בהוראה המיושמת בתאגידים בנקאים מראשית 2011 מתייחס לחישוב הפרשה קבוצתית להפסדי אשראי. בהוראה נקבע כי יש לחשב ההפרשה להפסדי אשראי לכלל החובות של הבנק לרבות בגין חובות תקינים ולמעט חובות פגומים שהבנק זיהה שלגביהם מחושבת ההפרשה על בסיס פרטני. ההפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי מחושבת באופן סטטיסטי והיא מתבססת על ניסיון העבר ועל מידע והתפתחויות עתידיות הידועות לתאגיד הבנקאי. במתכונתה הנוכחית היא מאפשרת להנהלת הבנק שיקול דעת רחב בקביעת שיעור ההפרשה כפי שיפורט בהמשך .

ביום 16 ביולי 2012 פורסמה ע"י המפקח על הבנקים טיוטת הוראת שעה בנושא הפרשה קבוצתית להפסדי אשראי שמטרתה להסדיר את חישוב ההפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי וכן לקבוע מתכונת דיווח לפיקוח על הבנקים ודיווח פנימי להנהלה ולדירקטוריון של הבנק לבחינת סבירות למרכיבים שונים של ההפרשה הקבוצתית ואף ברמה רחבה יותר את ההפרשה הכוללת להפסדי אשראי בתאגיד הבנקאי. בדיקות סבירות אלו כוללות יחסים פיננסים שמצביעים על נאותות ההפרשה להפסדי אשראי בתאגיד הבנקאי והן מאפשרות ראיה כוללת על היקפי ההפרשות שמבצעים תאגידים בנקאיים בגין מכלול חובותיהם. יצוין כי במקרים בהם בדיקות סבירות יצביעו על הפרשה חסרה תאגידים בנקאיים יצטרכו לתת נימוקים לכך ולא בהכרח להגדיל את ההפרשה להפסדי אשראי על מנת שתעמוד במבחן הסבירות.

להלן עיקרי הוראת השעה:

• הפרשה קבוצתית להפסדי אשראי

ההפרשה להפסדי אשראי על בסיס קבוצתי מחושבת כיום כמכפלה בין שיעור ההפסד החזוי בכל ענף משק לבין יתרת האשראי של התאגיד הבנקאי באותו ענף משק. שיעור ההפסד החזוי (או כשמו בהוראת השעה, מקדם ההפרשה) מחושב על בסיס ניסיון העבר של הבנק במסגרת מתווה שנקבע ע"י בנק ישראל תוך הבחנה בין חובות תקינים לחובות בעיתיים. מקדם ההפרשה מחושב לכל אחת מחמשת השנים הקודמות ובהתאם לשיטה הנוכחית הוא נקבע מתוך טווח ההפרשות שחושבו. חישוב טווח ההפרשות מתבסס על ההפרשה לחובות מסופקים בשנים 2008-2010 ועל בסיס שיעור המחיקות החשבונאיות בפועל החל מינואר 2011 עבור כל אחד מענפי המשק.

מאחר והשיטה הנוכחית מאפשרת להנהלת התאגיד הבנקאי לבחור את שיעור ההפרשה המתאים מתוך טווח של הפרשות היא מעניקה להנהלה שיקול דעת נרחב בבחירת מקדם ההפרשה שייושם בפועל.

טיוטת הוראת השעה כוללת את בדיקות הסבירות הבאות ממנה נגזרים שינויים הבאים ביחס לכך:

1. אם ההוראה הנוכחית מאפשרת לבחור את מקדם ההפרשה מתוך טווח המחושב על פני חמש שנים, טיוטת הוראת השעה קובעת כי שיעור ההפרשה הקבוצתית יתבסס על ממוצע משוקלל פשוט של שיעור ההפסד במהלך חמש השנים האחרונות. קביעה זה בלבד מצמצמת את שיקול הדעת של הנהלת התאגיד הבנקאי שלעיתים בוחר להתעלם או להתחשב יתר על המידה בתקופות שנראו לו רלוונטיות יותר לצורך חישוב ההפרשה.

2. בטיוטה קיימת מגבלה נוספת שקובעת כי במידה ושיעור ההפסד בשנה האחרונה גבוה יותר מהממוצע, המקדם לא יפחת ביותר מ- 20% מההפסד בשנה האחרונה. המטרה הינה לתת משקל גבוה יותר לאירועים שליליים שהתרחשו בשנה האחרונה.

3. הוראת השעה מתייחסת להתאמות שיש לבצע למקדם ההתאמה שנקבע בגין גורמים סביבתיים ובשיעור שלא יפחת מ 0.5%. שיעור ההתאמה מחושב לכל ענף משק בנפרד והוא צריך להביא בחשבון לכל הפחות את 13 הגורמים הבאים:

1. נפח ומגמה של יתרות בפיגור וחובות פגומים ושינויים בהם.
2. נפח ומגמה של מחיקות חשבונאיות וגביות ושינויים בהם.
3. שינויים בנפח החובות ובתנאיהם.
4. מדיניות ונהלים למתן אשראי- היקף אשראי בחריגה ממדיניות הבנק.
5. חריגה מהוראות ניהול בנקאי תקין ושינויים במדיניות ונהלים.
6. ליקויים בתהליכי מתן אשראי- ליקויים בתהליכי חיתום אשראי, איתור וסווג חובות בעיתיים וכדומה.
7. ניסיון יכולת ועומק הנהלת האשראי
8. איכות מערכת בקרת האשראי של התאגיד הבנקאי.
9. מגמות ותנאים כלכליים אזוריים וארציים לרבות סיכון מדינה.
10. היקף האשראי החורג ממגבלות ריכוזיות שנקבעו בהוראות ניהול בנקאי תקין.
11. היקף האשראי החורג ממגבלות ריכוזיות שנקבעו במדיניות ונהלי הבנק.
12. מאפיינים ותנאים כלכליים ענפיים.
13. מאפיינים פוליטיים וסביבתיים אחרים, לרבות סיכון העברה, תחרות ורגולציה.

עבור כל ענף משק יש לבחון גורמים אלו ולשמור ראיות אובייקטיביות מספקות כדי לתמוך בסכום ההתאמות.

4. סקירה אנליטית ביחס להתפתחות בשנה השוטפת ביחס לתקופות קודמות וביחס למערכת הבנקאית. במידה וקיימות סטיות יש לבחון ולתעד את הסיבות לכך. הסקירה מבוצעת על מגוון רחב של נתונים וככל הניתן תוך חלוקה בין חובות טובים פגומים נחותים והשגחה מיוחדת ובחתך לפי ענפי משק.

5. בדיקה כי מקדם ההפרשה בגין חובות נחותים ובהשגחה מיוחדת גדול לפחות פי שש ממקדם ההפרשה בגין חובות תקינים.

6. בדיקה כי מקדם ההפרשה בגין חובות פגומים גדול ממקדם ההפרשה בגין אשראי לציבור נחותים ובהשגחה מיוחדת.

• בדיקה כוללת על סבירות ההפרשה להפסדי אשראי

למרות שנושא טיוטת הוראת השעה הינו שיעור ההפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי, ישנה דרישה נפרדת לביצוע ודיווח על בדיקות סבירות לשיעור ההפרשה הכוללת להפסדי אשראי (גם קבוצתית וגם פרטנית) כלהלן:

1. תאגיד בנקאי נדרש לחשב הפרשה תיאורטית להפסדי אשראי. ההפרשה תחושב כסכום אריתמטי של המרכיבים הבאים:
א. 50% מיתרת האשראי לציבור הפגום שאינו מובטח בביטחונות
ב. 15% מיתרת האשראי לציבור המובטח בביטחונות
ג. 15% מיתרת אשראי לציבור נחות
ד. 5% מיתרת אשראי לציבור בהשגחה מיוחדת
ה. הפרשה קבוצתית בגין חובות תקינים

תאגיד בנקאי נדרש לבחון כי סכומה של ההפרשה התיאורטית כפי שהיא מחושבת בסעיפים א-ה לעיל אינו קטן ב-5% מיתרת ההפרשה בפועל.

2. בדיקה כי שיעור ההפרשה להפסדי אשראי מתוך האשראי לציבור גבוה מ-1%.

3. בדיקה כי יתרת הפרשה להפסדי אשראי בגין אשראי לציבור לחלק לאשראי לציבור פגום, בניכוי 85% מביטחונות שקיימים לחובות פגומים, גבוה מ-100%.

4. בדיקה האם היחס בין ההוצאה בגין הפסדי אשראי לציבור למחיקות חשבונאיות גבוה מ-100%.

5. בדיקה כי סטיית התקן למחיקות חשבונאיות ל-10 שנים אינה גדולה מ-0.5%.

6. בדיקות סבירות שונות ביחס לשינויים בין השנה הנוכחית לבין שנה קודמת ובין תוצאות הבנק לבין תוצאות במערכת הבנקאית.