"ישראל מדורגת במקום ה-4 במדינות ה-OECD במונחי רזרבות גז לנפש, אך במקום ה-7 מהסוף בלבד בשיעור העצמאות האנרגטית.

זו איוולת כלכלית וסביבתית, שישראל שהיא בין המובילות ב-OECD בעתודות גז טבעי לנפש, הינה מקום אחרון בחדירת רכב חשמלי, מקום אחרון בחיבור מפעלים קטנים ובינוניים לגז טבעי, מקום אחרון בחדירה רכב מונע גז טבעי ולא מחברת את כל השכונות החדשות לתשתית חלוקת הגז.

תחילת ההפקה מלוויתן, וההשתחררות ממגבלות בהצע הגז הטבעי, יוצרים הזדמנות לשינוי מבני במשק הישראלי. לראשונה בתולדות המדינה נוצר יתרון יחסי לפתח תעשיה מקומית מתקדמת ונקיה, עתירת הון ואנרגיה.

על פי תחזית משק האנרגיה של BDO, הביקוש לגז טבעי בישראל צפוי להכפיל עצמו תוך פחות מעשור, ולהגיע ל-20.5 BCM בשנת 2025.

כושר יצור החשמל במשק צפוי לגדול מ-18,000MW השנה ל-25,800 בשנת 2025.

אבל גם לאחר מימוש תחזית זו, ישראל תגיע לעצמאות אנרגטית של 50% בלבד, לעומת 80% ומעלה במדינות המערב שיש להם מקורות אנרגיה עצמיים משמעותיים.

פוטנציאל מהפכת האנרגיה גדול בהרבה. הבעיה שמדיניות הממשלה עדיין לא התאימה את עצמה לתנאים החדשים במשק האנרגיה. נדרשת מדיניות תומכת לעידוד תשתיות אנרגיה ומעבר לקבלת החלטות שכוללת הפנמה של תועלות משקיות של אנרגיה מקומית.

הממשלה חייבת להמשיך ולקדם פריסת תשתיות לאומיות שיאפשרו לממש את היתרון היחסי שנוצר במשק. נדרשת מעורבות ממשלתית להסרת חסמים להקמת תחנת כח פרטיות, קידום תשתיות חלוקת גז טבעי לאיזורי המסחר והתעשייה, המשך הפחתת השימוש בפחם ופיתוח תשתית רכבת ורכב חשמליים ומונעי גז טבעי.