ברשימתנו האחרונה התייחסנו למכה הצפויה לשוק ההון בעקבות חקיקת המס בעניין "חברות הארנק", הקובעת בעקיפין כי השקעה בני"ע סחירים באמצעות חברה פרטית הינה השקעה "לא לגיטימית", אשר על פי מדיניות המס הנוכחית צריכה להתבצע אך ורק על ידי המשקיע הפרטי. ואולם, נראה כי מכות המס הניחתות על שוק ההון הישראלי הינן בבחינת "עוד זה מדבר וזה בא". לפני כשבועיים ימים התפרסם על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דינה של כב' השופטת סרוסי בעניין חברת אקוויטס, המנחית מכת מע"מ על ציבור העוסקים המשקיעים בשוק ההון. מכה זאת, כפי שיפורט ברשימה זאת, עלולה לחול לא רק על ציבור הפעילים בשוק ההון המסווגים כ"מוסד כספי", אלא אף על אותו ציבור רחב של חברות המסווגות כ"עוסק" רגיל לצורכי מע"מ והמשקיעות את כספן בשוק ההון.

חברת אקוויטס הינה חברה העוסקת במחקר ופיתוח אלגוריתמים למסחר אוטומטי בשוק ההון, ובשנים הרלבנטיות רובן המכריע של הכנסותיה נבע ממסחר אוטומטי בהשקעות נוסטרו (השקעות שמקורן בהון העצמי של החברה). החברה סווגה בעבר, על פי בקשה מפורשת שלה למנהל מע"מ, כ"מוסד כספי". שלוש שנים מאוחר יותר, משחוייבה החברה במס רווח על ידי פקיד השומה (כפי שמחוייב כל מוסד כספי), החליטה החברה לערער על השומה שהוצאה לה. במסגרת הערעור טענה החברה כלפי פקיד השומה כי סיווגה כ"מוסד כספי" בטעות יסודו, ומשכך, אין לחייב אותה במס רווח.

בהחלטה מנומקת היטב, הנתמכת ביתדות רבים, קבע בית המשפט כי יש לדחות את הערעור מכל וכול. בהיבט הפרוצדוראלי, פסק בית המשפט כי הבקשה לשינוי הסיווג הייתה צריכה להיות מוגשת למנהל מע"מ, ולא לפקיד השומה, ומכל מקום, החברה מושתקת מטענה נגד סיווגה כ"מוסד כספי" שהרי היא עצמה פנתה ויזמה את סיווגה כ"מוסד כספי". בהיבט המהותי, פסק בית המשפט, כי הוראות צו מע"מ על פיהן מי שעסקו במכירת ניירות ערך ייחשב ל"מוסד כספי" אינן עומדות בסתירה להוראות חוק מע"מ עצמו, ממנו עולה כי מכירת ניירות ערך לא תיחשב כלל ל"עסקה" לעניין מע"מ. זאת ועוד, מעבר לצו מע"מ, מנהל מע"מ מוסמך לקבוע סיווג על פי שיקול דעתו, תוך בחינת השאלה כיצד מסווגים לצורכי מע"מ גופים אחרים בעלי פעילות דומה. לאור זאת, גם אילו צו מע"מ לא היה חל, היה מנהל מע"מ מוסמך לסווג את חברת אקוויטס כ"מוסד כספי" על סמך פעילותה הדומה לפעילות של מוסדות כספיים.

ואולם נראה כי חשיבותו הרבה של פס"ד אקוויטס נעוצה דווקא בהשוואה שערך בית המשפט בסיומו של פסק הדין בין מוסד כספי הפעיל בתחום ניירות הערך לבין עוסק הפועל בתחום זה. בעניין זה ציטט בית המשפט את הוראת סעיף 19(ב) לחוק מע"מ, על פיה גם עוסק שעסקו במכירת ניירות ערך יחויב במע"מ על ההפרש בין מחיר המכירה לבין מחיר הרכישה של ניירות הערך כאילו עשה "עסקת תיווך". לסיום ניתוח המצב המיסויי החל על עוסק כאמור, הטעים בית המשפט כי הוראת סעיף 19(ב) חלה לא רק על מי שמכר ניירות ערך לצד שלישי, אלא אף על עוסק הרוכש ניירות ערך (כגון, אג"ח) לשם החזקה בהם עד פירעונם. הגם שבית המשפט לא התייחס לפרסומי רשות המיסים, אין ספק כי ניתוח הדין החל על עוסק המשקיע בניירות ערך תואם לעמדת רשות המיסים כפי שהתפרסמה בהחלטת מיסוי שניתנה לפני כשנתיים.

נראה כי פס"ד אקוויטס ייזכר כפס"ד הנוקט בפרשנות מרחיבה ביותר לגבי חבותם במע"מ של הגופים הפעילים בשוק ההון, עוסקים ומוסדות כספיים כאחד. פרשנות מרחיבה זאת, מקורה לא רק בהרחבת הסמכות לסווג גוף כ"מוסד כספי" גם אם לא נכנס ישירות לרשימה המנויה בחוק מע"מ ובצו, אלא בעיקר באופן הפעלתו של סעיף 19(ב) לחוק מע"מ לגבי חבות מע"מ של "עוסק" הפעיל בשוק ההון. פרקטית, ניתן לומר כי עד לפני שנים לא רבות הוראת סעיף 19(ב) היה בבחינת הוראה בלתי מיושמת. מניתוח הסעיף כפי שבוצע בפס"ד אקוויטס עלול להשתמע כי כל עוסק שפעילותו בשוק ההון תיחשב לפי שיקול דעתו של פקיד המע"מ לפעילות העולה כדי "עסק" עלול להתחייב במע"מ על הרווח שנבע לו משוק ההון. אכן, בית המשפט בעניין אקוויטס קובע כי קצרה היריעה מלפרט אימתי יסווג אדם העוסק בפעילות פיננסית כ"עוסק" החייב במע"מ על פעילותו זאת. אולם, נראה כי דווקא השארת סוגיה זאת ללא קביעת מבחנים ברורים, עלולה להביא להוצאת שומות מע"מ לציבור נרחב של גופים שפעילותם העיקרית כלל אינה בתחום הפיננסי, אך משקיעים כספים בהיקפים גדולים בשוק ההון.

לסיום, לא נוכל להימנע מהבעת הדעה כי הפעלתו של סעיף 19(ב) לגבי גופים שפעילותם העיקרית אינה בשוק הפיננסי צריכה להיעשות במקרים נדירים בלבד. אין ספק כי סעיף 19(ב) הינו בבחינת החריג לכלל, על פיו ניירות ערך כלל אינם נחשבים ל"נכס" לצורכי מע"מ, ומכאן שמכירתם אינה בבחינת "עסקה" המצמיחה חבות במע"מ. אכן, סעיף 19(ב) מאפשר הטלת מע"מ גם על פעילות כאמור בניירות ערך, אך נראה כי הסעיף כוון בעיקרו כלפי עוסק שנותן שירות בתחום זה לצד שלישי. במילים אחרות, לא רק שלטעמנו הפעלת הסעיף מצריכה קיומו של "עסק" על פי המבחנים הנהוגים במס הכנסה, אלא אף יש לפרש את הוראת הסעיף כמתייחסת לגוף הפעיל בשוק ההון במסגרת התעסקותו העיקרית, להבדיל מגוף שעיקר פעילותו אינה בתחום הפיננסי, ואשר בשל היקף הכספים המצויים בידו מבצע השקעות בשוק ההון. הטלת מע"מ על עוסקים המשקיעים את כספם בשוק ההון הינה בבחינת "פצצה" מיסויית מסוכנת, אשר מן הראוי כי רשות המיסים תקבע את גבולות הגזרה הברורים להפעלתה, ויפה שעה אחת קודם.

הכותבים הינם שותפים באשכול המיסים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ העיסקי BDO זיו האפט

צור קשר עם המומחים שלנו למיסים