בקצרה

כבר ב-2003 הוטלה באיחוד האירופי חבות מע"מ על חברות לא-אירופאיות שמעניקות שירותים אלקטרוניים לתושבי אירופה כלקוחות קצה; ואף נוסדה שיטת דיווח שמאפשרת דיווח מקוון במדינה אחת והחלתו על יתר המדינות החברות באיחוד (מנגנון One Stop Shop).

ב-2015 תוקנו ההוראות ונוסף חיוב גם על צדדים שלישיים (כמו זירות מסחר שונות) וחבות המע"מ הוגדרה לשיעור החל במקום תושבות הלקוח (ולא במקום ניהול החברה, כנהוג בעבר). כך, למשל, הדבר עשוי להשפיע על תחולת הפטור של חברות פיננסים והימורים במדינות השונות באיחוד. בשנים האחרונות מסתמן כי מגמת החבות במע"מ מתפשטת גם למדינות נוספות.

בתחום המסחר המקוון בטובין, יש הבחנה בין עסקות מקומיות לעסקות חוצות גבולות ועולה הסוגיה האם מדובר ביבוא אישי וכיצד לנהל אותו בחוכמה. כאשר מדובר על יבוא מלאי למחסן מקומי, למשל, ניהול הדיווח באופן מיטבי יאפשר להימנע ממצבים של פער מימוני בין ההוצאה על היבוא לבין מועד מכירתו בפועל. נציין כי הדיווח על מסחר מקוון בטובין עדיין אינו נכלל תחת מנגנון OSS ודורש רישום לעניין מע"מ במדינות השונות.

ביבוא טובין בישראל , חברות רבות פועלות על הגבול הדק שבין יבוא אישי, עליו חלים לעיתים פטורים ממכס ומע"מ, לבין יבוא מסחרי. כמו כן, נוצרות לספק הישראלי הכנסות מקומיות שחייבות בדיווח מע"מ. לכן יש לבחון היטב את הפונקציות וההתקשרויות השונות כמו גם סוגיות בעניין שיעור החבות במע"מ וחישוב הערך לצרכי מכס.

באשר למסחר מקוון בשירותים בישראל , פורסמה ב-2015 טיוטת חוזר מטעם רשות המיסים שהוראותיה מתגבשות. לפיהן, חברות שמעניקות שירותים לחברות אינטרנט בינלאומיות, וחברות ישראליות או סניפים שקשורים לחברות אינטרנט גלובליות, עשויים להיות חייבים במע"מ בשיעור מלא (ולא בשיעור אפס) – ככל שהרשות תחליט שמקבל השירות אינו "תושב חוץ" (כפי שמוגדר לעניין מע"מ בשיעור אפס) או בגין סייגים אחרים לעניין זה. כמו כן, תיתכן דרישת רישום לעניין מע"מ ודיווח בישראל עבור חברות אינטרנט זרות.

שירותים אלקטרוניים

תחום המסחר המקוון באתרי אינטרנט, אפליקציות ומדיות נוספות, ממשיך לגדול בקצב מהיר ולמשוך פוקוס רב מצד שלטונות המס ברחבי העולם. במאמר זה נעשה סקירה של היבטי המיסוי העקיף (מע"מ ומכס) לצד מגמות, חידושים והתפתחויות שכל חברה הפועלת בתחום בצורה זו או אחרת צריכה להכיר, תוך מתן המלצות תואמות להמשך הפעילות.

אם כן, באיחוד האירופי כבר משנת 2003 מוטלת חבות במע"מ על חברות גלובאליות שאינן אירופאיות, המעניקות שירותים לתושבי אירופה, לפי השיעור החל במקום תושבות הלקוחות האירופיים שהינם צרכנים סופיים, בגין "שירותים אלקטרוניים" (שירותים המוענקים באינטרנט, באפליקציות, או מדיות אלקטרוניות אחרות). להקלת הדיווח לעניין זה, נוסד באירופה מנגנון המכונה One Stop Shop - או לגבי חברות אירופיות MOSS (לגבי האחרון מגבלות מסוימות שאינן חלות על חברה לא אירופית) - המאפשר רישום באמצעות האינטרנט לעניין מע"מ ולהעביר דיווח אלקטרוני אחד ותשלום מע"מ כנדרש לכל המדינות הרלוונטיות (החברות באיחוד).

אמצעי הגברת האכיפה וחסימת תכנונים

ביום 1.1.2015 נכנסו לתוקפם שינויים בדין האירופי שתכליתם הגברת אכיפה על ספקים שאינם אירופיים, תוך חיוב צדדים שלישיים, כגון זירות מסחר, ריסלרים, חנויות וירטואליות וכיו"ב שבמסגרתם ניתנים השירותים האלקטרוניים, במע"מ בו חב נותן השירותים האלקטרוניים, בכפוף לחריגים. כמו כן, יצרו הכללים החדשים שוויון בין ספקים שאינם אירופיים לספקים אירופיים, כך שגם האחרונים חבים במע"מ לפי השיעור החל במקום תושבות הלקוח, ולא בשיעור אחד על כלל הלקוחות האירופיים, שהינו השיעור החל במקום התאגדותה וניהול עסקיה של ספקית השירותים (בהתאם למצב החוקי ששרר קודם לכן). יצוין, כי בכך נחסם תכנון המס של הקמת חברה במדינה בה חל מע"מ בשיעור נמוך יחסית לכלל מדינות האיחוד והחלתו על כלל השירותים הניתנים ללקוחות באירופה.

חברות אינטרנט העוסקות בשירותים פיננסיים ו/או גיימינג (הימורים)

שינוי הדין כאמור מיום 1.1.15 משליך גם על חברות העוסקות במתן שירותים פיננסיים והימורים. לאור המצב החדש, חברות אלו עשויות למצוא עצמן כפופות לדין החל במקום תושבות הלקוח, למשל לעניין תחולת הפטור על שירותים פיננסיים והימורים, וכן לעניין הבדלי חקיקה או פרשנות הקיימים בהקשר זה במדינות שונות באיחוד האירופי.

נוסיף ונציין, כי ככל שמוענקים שירותים פטורים ממע"מ באירופה, אזי, ככלל, חל מע"מ שאינו בר קיזוז על סוגים רבים של הוצאות, לרבות חיובים בין-חברתיים, גם אם ההוצאה הינה מול ספק שאינו מואגד באיחוד האירופי כלל. יחד עם זאת, ישנם תכנונים רבים לצמצום עלויות המע"מ שאינו בר קיזוז שאת התאמתם יש לבחון בכל מקרה לגופו.

מגמות במדינות נוספות בעולם

לאחרונה אנו עדים לפרסומים על כך שגם מדינות כמו טורקיה, אוסטרליה, ניו זילנד, יפן ודרום קוריאה מקדמים רפורמה המטילה חבות במע"מ. יש לשים לב כי מדינות אלו יחייבו רישומים לעניין מע"מ בכל מדינה בפני עצמה, בניגוד לאיחוד האירופי שמאפשר רישום מקוון במדינה אחת בלבד, באמצעותו יתבצעו הדיווחים לכל 28 המדינות החברות. כן יצוין, כי להבדיל מהאיחוד האירופי, במדינות מסוימות רישום לעניין מע"מ עשוי ליצור אוטומטית רישום לעניין מס הכנסה.

מסחר בטובין באמצעות האינטרנט

בתחום הסחר המקוון בטובין יש היבטי מע"מ, ולעיתים גם מכס, מסוג אחר, כאשר קיימת הבחנה בין עסקאות חוצות גבולות לעסקאות מקומיות.

לגבי עסקאות הכרוכות ביבוא טובין, עולה השאלה האם עסקינן ביבוא אישי (על יתרונותיו וחסרונותיו), וכיצד לנהל אותו נכון כדי למקסם הטבות כגון פטורים ממע"מ ומכס, בכפוף לסייגים ומגבלות מקומיות. כאשר סחורה מיובאת למחסן מקומי, מטעמי זמינות או דרישה של זירות מסחר כמו אמזון, יש לכך השלכות על היכולת לבצע ייבוא אישי על שם הצרכן הפרטי, וכן דרישות ציות מקומי לעניין מע"מ ודיווחי מע"מ מקומי החלים על הספק. לעניין זה, יש לבחון כיצד ניתן לנהל דיווח יעיל ומיטבי וכן לקחת בחשבון היבטי מימון כמו מע"מ ביבוא על מלאי אשר יימכר על פני זמן - כך שבמועד השחרור מהמכס, עשויה להיווצר חבות במע"מ בהיקף משמעותי כאשר החזר מס התשומות עשוי להתקבל בחלוף פרק זמן מסוים, תוך שנוצר פער מימוני. לעניין זה, בנסיבות מתאימות, ובטריטוריות שונות, ניתן למזער ואף לייתר את הפער הנ"ל.

דיווח על מסחר מקוון בטובין

נציין על קצה המזלג, כי מסחר בטובין על אדמת אירופה (כאשר מקום המוצא ומקום היעד של הטובין הם במדינות החברות באיחוד) כרוך בדיווחים מקומיים ולעיתים אף מצריך רישומים מקומיים במדינות שונות באיחוד. כיום, מנגנון ה- One Stop Shop לא חל על מסחר בטובין ויש צורך ברישומים לעניין מע"מ במדינות השונות. אולם הרשויות באיחוד האירופי שוקלות להחיל מנגנון דומה שיותאם למסחר בטובין. עוד יצוין, כי לאחרונה פרסם האיחוד האירופי דו"ח לגבי הקלות מס לגבי יבוא בהיקפים נמוכים לתוך ה-EU. לפי הדו"ח, הקלות אלה אינן רצויות ופוגעות בתחרות ההוגנת. דרך החלת מנגנון MOSS השלטונות כנראה יבקשו, בין היתר, לבטל את ההקלות הנ"ל.

המצב בישראל – מסחר אינטרנטי בטובין

לגבי מסחר אינטרנטי בטובין, ישנן חברות ישראליות המעורבות ברמה כזו או אחרת ביבוא טובין הנרכשים ע"י לקוחות ישראליים דרך האינטרנט. בנסיבות מסוימות, פעילותן נמצאת "על התפר" בין מה שיכול להיחשב כיבוא אישי, עליו חלים פטורים לעניין מע"מ ומכס, לבין מעורבות שעשויה להיחשב כייבוא מסחרי, עליו לא חלים הפטורים ביבוא. מעבר לכך, נוצרות מכירות מקומיות של הספק הישראלי החייבות בדיווח לעניין מע"מ. לעניין זה, מומלץ לבחון היטב את הפונקציות וההתקשרויות השונות (מול הספקים הזרים, חברות השילוח ועמילות המכס וכן הלאה).

כדי לסבר את האוזן, כיום יבוא אישי של טובין עד לשווי של 75$ פטור ממע"מ ומכס (למעט חריגים) ויבוא אישי של טובין בשווי שבין 75$ לבין 500$ פטור ממכס (למעט חריגים) אך חייב במע"מ ומס קניה ככל שאלו חלים. בהקשר זה, קיימות סוגיות של "הערך לצרכי מכס" וכיצד יחושבו סכומים אלו. כמו כן, קיימות שאלות לגבי חיובים שונים בתהליך, האם יחול מע"מ אפס או מע"מ מלא לגביהם.

המצב בישראל – מסחר אינטרנטי בשירותים

בהמשך לבג"ץ גוגל ופייסבוק (6845\13) באפריל 2015 פרסמה רשות המסים טיוטת חוזר העשויה להיות בעלת השלכות משמעותיות על חברות כדלקמן:

חברות אינטרנט או אפליקציות בינ"ל הפועלות מול קהל יעד ישראלי.
סניפים או חברות בנות בישראל של חברות בינ"ל כאמור.
חברות אינטרנט ישראליות המתקשרות עם חברות בינלאומיות אלו למתן שירותי פרסום, הפניות, וכדומה.

למדיניות המתגבשת עשויות להיות השלכות כדלקמן, המחייבות בחינה ואפשרויות ל"מזעור נזקים":
א. חברות המעניקות שירותים (כגון פרסום, הפניות וכיו"ב) לחברות אינטרנט רב-לאומיות עשויה לחול חבות במע"מ מלא (ולא מע"מ אפס), ככל שלגישת הרשות מקבל השירות הזר אינו נחשב "תושב חוץ", כמשמעותו לעניין תחולת מע"מ בשיעור אפס. יצוין כי על פי רוב, המע"מ הנ"ל ייכלל במחיר המוסכם עם החברה הזרה עפ"י נוסח ההסכם המקובל בתחום, כך שהמשמעות היא שהכנסתו של נותן השירות הישראלי תקטן בשיעור המע"מ.

ב. לגבי סניפים או חברות ישראליות הקשורות לחברות האינטרנט הגלובאליות – עשוי לחול מע"מ מלא על מתן שירותים וחיובים בינ-חברתיים מול החברות הזרות, בין אם החברה הזרה לא תחשב כ"תושב חוץ" לעניין זה, ובין אם מהטעם שחלים סייגים לתחולת מע"מ אפס כגון מתן שירות בפועל גם לתושב ישראל בישראל (לעניין זה שירותי שיווק, תמיכה, שירות לקוחות וכיו"ב מחייבים בחינה).

ג. לגבי חברות אינטרנט זרות – עשויה לעלות דרישה לרישום לעניין מע"מ ודיווח בישראל.

סיכום

פעילות בטובין או שירותים באינטרנט מחייבת מיפוי וניתוח להבנת השלכות המס העקיף, ואפשרויות צמצום עלויות המס העקיף ו/או ניהול נכון שלו וצמצום חשיפות. בהקשר זה, אופן ההתקשרויות מול הגורמים השונים (ספקים, לקוחות, נותני שירותים וכד') עשוי להיות בעל השלכות ויש מקום רב לתכנון. יצוין, כי מטבע הדברים כאשר החשיפה "צפה" בבדיקת נאותות, או בבדיקה של רשויות המס, הדרך להגיע ללקוחות ולנסות לגלגל עליהם את המסים העקיפים היא בד"כ בלתי אפשרית.

צרו קשר עם המומחים שלנו למיסוי עקיף >>