בקצרה

חברות אינטרנטיות, פיננסיות וכיו"ב, בעלות פעילות חוקית בארץ זרה, באירופה או בישראל, חשופות לסוגיות בנושא חבות מע"מ.

הזכאות לפטור ניתנת לחברות שונות תחת עמידה בתנאי רגולציה של המדינה בה היא פועלת באירופה, פעולה שמצריכה לעמוד בכללים לצורך זיהוי מקום מושבה של החברה ונתונים נוספים שעל בסיסם נקבעת זכאותם ממע"מ.

משמעות הפטור הינה שלא ניתנת הזכות לקיזוז מס תשומות על רכישת טובין או שירותים, למעט מקרים חריגים. מכאן שתכנון מוקדם לא תקין של מודל העבודה עלול להוביל להוצאות גבוהות ומיותרות עבור החברה.

היה אף מקרה, פסק דין "איזי פורקס", שבו אופרטור זר חויב במע"מ פעמיים, הן במדינת הפעילות והן במדינת המושב. מתוך פסק הדין אנו עדים למגמת אכיפה גוברת בתחום.

פסק דין זה מצטרף למגמה המוצהרת של שלטונות המע"מ, שאומרת כי חברת אינטרנט זרה הפועלת בארץ מול לקוחות בישראל במטבע מקומי ובשפה המקומית וכו', חבות דינה כדין חברה מקומית. דוגמא ספציפית למקרה ניתן לראות בטיוטת חוזר שהוצא על ידי שלטונות במע"מ בעקבות בג"צ גוגל ופייסבוק.

אותה מגמה ניתן לזהות גם במדיניות האירופאית שבא לידי ביטוי בנושא העיקרי בו עסק דו"ח ה-OECD, מלחמה בתכנוני המס בכלכלה דיגיטאלית, וכן בפסיקת בית המשפט הגבוה לצדק של האיחוד האירופי בנושא עריכת מבחנים לקיומו של "מקום עסקים" של חברה.

כמו כן, חברות ישראליות או חברות החבות ברישום בישראל, צריכות להתייחס בתשומת לב לעניין סיווג החברה בעת הרישום כמוסד כספי, סיווג שהינו בעל השפעה רבה על החבות במע"מ וכן על הזכאות לפטורים.

סוגיות חבות במע"מ של חברות בתחום הפיננסים והאינטרנט

אופרטורים בתחום הפיננסים, הימורים, לוטו וכיו"ב, שעשויים לפעול כחברה אירופית בעלת רישיון פעילות מול לקוחות אירופיים או כחברה זרה שאינה כפופה לרגולציה, וכן כאלה הפועלים בישראל בהתאם לחקיקה הישראלית החדשה, חשופים לסוגיות מע"מ שעלולות להשליך באופן קריטי על המודל העסקי וליצור עלויות גבוהות שאינן ברות קיזוז או גלגול על הלקוח.

זכאות לפטור על תשלומי מע"מ

חברה אירופית כזו, על פי דירקטיבת המע"מ האירופית, פטורה ממע"מ על עסקאותיה, כשלעיתים הפטור כפוף לתנאים מקומיים העשויים להשתנות ממדינה למדינה. יודגש כי החל מיום 1.1.15, בעסקאות אינטרנטיות בתחום הנ"ל, יש לבחון את תחולת הפטור עפ"י הדין החל במקום תושבות הלקוח, דבר שמצריך עמידה בכללים האירופיים לצורך זיהוי מקום תושבות ואימפלמנטציה ממוחשבת לא פשוטה. כמו כן, עשויה להיות תוצאה של חיוב במע"מ לפי מקום מושבו של הלקוח בנסיבות מסוימות.

משמעות הפטור היא שחברות אלה אינן רשאיות לקזז מס תשומות על רכישת טובין או שירותים, למעט חריגים. מס תשומות עשוי לחול על חיובים של ספקי תכנה, פיתוח פלטפורמה, רישיונות, White Label, שיווק, פרסום, שירות לקוחות וכיו"ב, בין אם הוא חברה קשורה או לא קשורה, ובין אם מקום מושבו אירופה, ישראל או כל מקום אחר. החבות חלה לפי עקרון הצריכה במקום עסקיו של האופרטור ועליו לדווח ולשלם את המע"מ ללא יכולת קיזוז (כאשר הספק מקומי אזי הספק יחייב עם מע"מ מקומי).

במקרים מסוימים ניתן ליהנות מפטור ממע"מ ברכישה, העדר חבות או צמצום החיוב במע"מ, בתכנון נכון ויישום מודל עבודה מתאים. ללא תכנון מקדים, החבות עשויה לצוף בביקורת מע"מ מקומית ולהיות כרוכה בחיוב של עד 27% (כתלות במדינה המדוברת) על כל סך ההוצאה.

מדיניות השלטון והמערכת המשפטית לגבי סוגיית החבות במע"מ

אותו אופרטור זר, באופן אבסורדי, אף עשוי למצוא עצמו חב בנוסף למע"מ הזר גם במע"מ ישראלי על שירותים שקיבל מנותן השירות הישראלי. כפי שארע בעניין פסק דין "איזי פורקס", בו חויבה חברת בת ישראלית שהעניקה שירותי שיווק לחברה קשורה קפריסאית, הפועלת בתחום הפורקס באמצעות האינטרנט, במע"מ מלא על החיוב הבינחברתי מישראל לקפריסין. זאת בהינתן שבית המשפט מקבל את עמדת הרשויות כי לא חל מע"מ בשיעור אפס, היות ולעניין מע"מ בישראל אין להכיר בחברה הקפריסאית כ"תושבת חוץ" כמשמעות מונח זה בחוק מע"מ. יתרה מזאת, תוך ראיית החברה הישראלית כזרועה הארוכה של הקפריסאית הלכה למעשה. בעקבות פסק הדין אנו עדים לתנופת אכיפה בענף, תוך בחינת החיובים הבינחברתיים 5 שנים אחורה (היא תקופת ההתיישנות לעניין חוק מע"מ).

פסק דין זה מצטרף למגמה המוצהרת של שלטונות מע"מ, כפי שבאה לידי ביטוי בטיוטת חוזר שהוצאה על ידם בעקבות בג"צ גוגל ופייסבוק, לראות בחברות אינטרנט זרות כישראליות ככל שפועלות מול לקוחות בישראל, מנהלות אתרים בעברית, גובות תשלום בישראל וכיו"ב.

יצוין כי הדגש הרב על ענף השירותים הפיננסים, פורקס, הימורים וכדומה, בא לידי ביטוי גם בדו"ח ה-OECD שפורסם השנה ועיקר עניינו מלחמה בתכנוני המס בכלכלה הדיגיטאלית, אשר לראשונה כלל התייחסות מעמיקה ביותר לנושא המע"מ בענף זה.

יתר על כן, המלחמה בכלכלה הדיגיטאלית ניכרת גם בפסיקת בית המשפט הגבוה לצדק של האיחוד האירופי, הקובעת מבחנים לקיומו של "מקום עסקים" הנשענים על תשתיות תקשורת וספקים מקומיים.

סוגיית הסיווג בישראל בעת רישום החברה

לגבי אופרטורים ישראליים או חבי רישום בישראל יש לשים לב כי עשויה לעלות סוגיית סיווג. דהיינו, מן הדיין להירשם כמוסד כספי החייב במס רווח ומס שכר בשיעור של 17 אחוזים (כיום) ללא יכולת קיזוז מס תשומות. פעולה שמטילה נטל כלכלי, במיוחד בשלבי ההקמה ובטרם היותו רווחי, שכן המע"מ שאינו בר קיזוז יורד לטמיון מאחר ולא ניתן להעביר הפסדים לשנות המס הבאות לעניין חישוב מס רווח. לחילופין בנסיבות מסוימות, יתכן סיווג כעוסק מורשה וזכאות לקיזוז מס תשומות.

כל אלה מחייבים הערכת מצב ותכנון אופטימאלי לצמצום חשיפות ולמתווה מס עקיף יעיל.

צרו קשר עם המומחים שלנו במחלקת מיסים