כל סטארט אפ שואף לקבל מענקי מדען או חוקי עידוד וכמובן מצפה לשעת הכושר בה יוכל לגייס הון.

המענקים לרוב יהיו פטורים ממע"מ, מכוח תקנות מפורשות המחריגות אותם מחבות במע"מ החלה על תמיכה או טובת הנאה המוענקת לעוסק מורשה, כך גם ההון המגוייס כנגד הנפקת מניות או אג"ח, לא יהיה חייב במע"מ שהרי הנפקתם אינה מהווה "עסקה חייבת" לעניין זה.

ואולם, גם אם חוקי עידוד הכירו בחברה כמי שראויה לתמיכת המדינה להמשך פיתוח או ייצוא, גם אם המשקיעים הכירו בפוטנציאל הצמיחה של החברה וראו לנכון להשקיע בה לטובת פיתוח פעילותה העסקית, שלטונות מע"מ עשויים דווקא "לקנוס" אותה בדרכים שונות ומשונות.

כך למשל, בהחלטת מיסוי שפורסמה לאחרונה נקבע, כי מס התשומות הגלום בהוצאות הקשורות לקבלת תמיכות ומענקי חוק עידוד לא יותר בניכוי, מהטעם שהניב הכנסה פטורה. זאת, בהתעלם מהעובדה שהמענקים מהווים גורם ייצור אשר גוייס על ידי החברה לצורך פיתוח פעילותה העסקית החייבת במע"מ, ושאף נמצאה ראויה לעידודה של המדינה, ובהתעלם מפסיקה אשר הכירה בכך שהוצאות הקשורות בגיוס הון לצורך פעילות עסקית חייבת במע"מ כברת קיזוז, אף אם הנפקת המניה או האג"ח כשלעצמה אינה בגדר "עסקה חייבת". והרי רציונל דומה חל גם בכל הקשור לגיוס משאבים ע"י תמיכת המדינה.

ובאשר לגיוס הון על דרך של הנפקת ני"ע של החברה, אמנם בהתאם לפסיקה האמורה, בהנחה שייעוד תמורת ההנפקה הינו לפעילות עסקית חייבת במע"מ, הרי שיש להתיר קיזוז מס תשומות, אלא שגם בנסיבות אלה, שלטונות מע"מ נאחזים בטענות שונות בכדי שלא להתיר קיזוז מס תשומות. כך למשל, אם הכספים המגוייסים משמשים לתקופת הביניים להשקעות נוסטרו המניבות הכנסות פטורות ממע"מ.

עוד יצוין, כי שלילת קיזוז מס תשומות עשויה "לתפוס ברשתה" הוצאות מול ספקים זרים אשר כיום נמצאים תחת פוקוס עקב הגברת האכיפה על דיווח לעניין מע"מ ב"יבוא שירותים". כך למשל, לגבי גיוס הון בבורסה זרה, הכרוכה בקבלת שירותי חיתום, יעוץ, שירותים משפטיים וכיו"ב מנותני שירותים זרים, עשויה לעלות שאלה, האם חלה חבות במע"מ ב"יבוא השירותים" ואם כן האם המע"מ יהיה בר קיזוז כמס תשומות.

גישה חדשה יחסית, אשר קיבלה לכאורה "רוח גבית" בפסק דין שניתן לאחרונה, עשויה אף להגדיל לעשות, ולחייב רווחים שנוצרים כתוצאה משימוש בכספים המגוייסים להשקעות נוסטרו במע"מ! זאת, אם מאפייני ההשקעה אינם פאסיביים הוניים כי אם עסקיים.

רשויות מע"מ רואים במי שכל פעילותו בשוק ההון כמי שחייב ברישום כמוסד כספי ותשלום מס רווח ומס שכר. ואולם עוסק מורשה המבצע פעילות בשוק ההון בנוסף לפעילותו כעוסק, חייב לגישתם במע"מ על הרווח מפעילות זו. לעניין זה, נראה כי רשויות מע"מ לא פוסלים חיוב במע"מ לגבי חברה שאינה עוסקת בשוק ההון אלא בפעילות ליבה בתחום אחר לגמרי, אם פעילות הנוסטרו שלה בעלת מאפיינים עסקיים.

עמדה זו לטעמנו אינה מתיישבת עם פסיקת בית משפט עליון, אשר לכל היותר שללה קיזוז מס תשומות בגין הוצאות הקשורות במישרין לפעילות נוסטרו במקרים אלה. מדיניות של שלילת קיזוז מס תשומות בגין רווחי ניירות ערך היא המקובלת בדיני מע"מ ברחבי העולם.

חוק מע"מ לא נועד לחול על רווחי ניירות ערך. אין בו מנגנוני דיווח מתאימים ויישומו ככתבו וכלשונו עשוי ליצור מצבים אבסורדיים ממש. כך למשל, החוק קובע כי המע"מ יחול על ההפרש בין סך מחיר הרכישה של ניירות הערך בתקופת דו"ח (חודשי/ דו חודשי) לבין סך מחיר מכירתם באותה תקופת דו"ח. יוצא לכאורה, שאם בחודש מסוים יש רק מימושים של ניירות ערך, ואולם כולם במחירי הפסד לעומת מחיר רכישתם בחודשים קודמים, ואין באותה תקופה רכישות של ניירות ערך חדשים, לקיזוז כנגד המימושים, יוטל מע"מ על מלוא התמורה. זאת, על אף שבפועל נוצר הפסד!

עוד יצוין, כי לגישת שלטונות מע"מ, סעיפי החוק המעניקים הקלות מע"מ אפס ופטורים אינם חלים על המע"מ המשולם על המרווח בגין ניירות ערך ומסמכים סחירים, ובעניין זה מחלוקות רבות.

לסיכום, כולנו מאחלים ומייחלים כי תצליחו בגיוסי ההון ותרבו במענקים ותמיכות, כולם - כולל שלטונות מע"מ!