בקצרה

על פי תיקון חוק האנג'לים - חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 5), התשע"ו-2016 – יחיד או יחידים (לרבות בשותפות) שהשקיעו בחברה מתחילה, כהגדרתה בתיקון, יהיו זכאים לניכוי בגובה ההשקעה. התיקון, למעשה, מרחיב את הטבת המס לעניין השקעה ב"חברת מטרה" ומחיל אותה גם על "חברה מתחילה", שככלל, רף הדרישות שלה נמוך יותר (למשל, אין צורך לעמוד ביחס מינימלי בין הוצאות המו"פ להיקף ההכנסות/ההוצאות שלה, כמו במסלול הקודם). הבחינה המרכזית לזכאות להטבת המס תהיה בעת הגשת הבקשה (ולא לאחר 3 שנים), כאשר יש לבצע סדרת בדיקות בשנת ההשקעה וב-4 השנים שלאחריה. כמו כן, חברה שלא מקיימת את התנאים הפרוספקטיביים לעניין הזכאות להטבות, תאלץ להחזיר היא (ולא המשקיעים) את הטבת המס שניתנה, במסגרת הליכי שומה.

חוק האנג'לים

במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011 (להלן-החוק), אשר נחקק בשנת 2010, נקבעו, בין השאר, כהוראת שעה, הוראות שמטרתן לעודד השקעה של יחידים (אנג'לים) בחברות עתירות ידע (היי-טק) בשלבים התחלתיים של פעילותן. הוראות המכונות "חוק האנג'לים".

הוראות סעיף 20 לחוק מתירות למשקיעים יחידים, בכפוף לתנאים מסוימים, המשקיעים בחברת מטרה (כהגדרתה בחוק) לנכות את השקעתם כהוצאה שוטפת כנגד הכנסה מכל מקור, במשך "תקופת ההטבה", וזאת עד לתקרה של 5 מיליוני ש"ח.

בין היתר נקבע בסעיף, כי על חברת המטרה לעמוד בשיעור מסוים של הוצאות מו"פ מסך הוצאותיה ו/או הכנסותיה, וכי בחינת הזכאות להטבת המס בידי היחיד תתבצע רק לאחר תקופה של 3 שנים ("תקופת ההטבה").

מסלול לא אטרקטיבי

בשל הדרישות של חוק האנג'לים והפרוצדורה הכרוכה בהשגת הזכאות לפטור, ובראשן - הדרישה לעניין שיעור הוצאות המו"פ מכלל ההוצאות של חברת "המטרה" ומהכנסותיה, והעובדה כי בחינת הזכאות להטבת המס מבוצעת רק לאחר תקופת בחינה של 3 שנים, כך שקיימת אי-ודאות לגבי זכאות היחיד להטבה במשך התקופה - השימוש במסלול ההטבה שבסעיף 20 לחוק היה מועט ולא הגשים באופן מלא את התכלית לשמה חוקק.

לאור האמור, ולאור העובדה שהשקעות בחברות עתירות ידע ישראליות המצויות בשלב הראשוני של פעילות המחקר והפיתוח (שלב ה- Seed) נושאות סיכון גבוה מאוד למשקיע, ובמקרים רבים אף יורדות לטמיון - נוסף מסלול חדש בחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 5), התשע"ו-2016 (להלן- התיקון) - מסלול חלופי למסלול הקיים במסגרת חוק האנג'לים, אשר מעניק, בכפוף לתנאים מסוימים, הטבת מס למשקיעים בחברה מתחילה, כהגדרתה בתיקון (להלן - חברה מתחילה). התיקון חוקק, כאמור, כהוראת שעה והוא יחול בשנים 2016-2019.

מה אומר התיקון לחוק?

התיקון של חוק האנג'לים לא הגביל או ביטל את הטבת המס לעניין השקעה ב"חברת מטרה", אלא הרחיב אותה.

בהתאם לתיקון, יחיד או יחידים שהשקיעו יחדיו (לרבות באמצעות שותפות) בחברה מתחילה (תנאים כגון – חברה צעירה, תנאי מחזור, תנאי היקף הוצאות מצטבר, תנאי השקעה מצטבר, השקעה במוצר מבוסס מו"פ וכו'), יהיו זכאים לניכוי בגובה ההשקעה בחברה המתחילה, כאשר המבחן המרכזי בדבר הזכאות להטבת המס יהא בעת הגשת הבקשה (שלא כמו במסלול להשקעה בחברת מטרה לאחר 3 שנים).

"חברה מתחילה" מול "חברת מטרה"

ככלל, רף הדרישות שיחול על "חברות מתחילות" יהיה נמוך יותר מהיקף הדרישות שחלות על חברות "מטרה", כפי שהוגדרו ע"י חוק האנג'לים לפני תיקונו.

כך, למשל, בקשר לחברה מתחילה אין צורך לעמוד ביחס מינימאלי בין סכום הוצאות המו"פ לבין היקף ההכנסות ו/או סך ההוצאות בחברה. עם זאת –

(1) קיימת סדרת בדיקות שיש לבצע בשנת ההשקעה ובארבע השנים שלאחריה לעניין בחינת הזכאות להטבת המס (מחייב אישורים של המדען הראשי);

(2) במסלול "חברות מתחילות" – במצב בו החברה אינה מקיימת את התנאים הפרוספקטיביים לעניין הזכאות להטבות, הטבת המס שניתנה למשקיעים צריכה להיות מוחזרת על ידי החברה ולא על ידי המשקיעים (במסגרת הליכי השומה).

לאור האמור לעיל, נראה כי אטרקטיביות השימוש בהגדרות חוק האנג'לים על ידי משקיעים גדלה וכי היקף החברות שמשקיעיהן זכאים להטבות התרחב.

צור קשר עם המומחים שלנו למיסים