ביום 11.4.2016 פרסמה רשות המסים את חוזר מס' 4/2016 בנושא פעילות תאגידים זרים בישראל באמצעות האינטרנט (להלן: "החוזר"), שמטרתו להסביר באילו מצבים ניתן יהיה לראות את הכנסותיו של תאגיד זר ממתן שירותים או ממכירת מוצרים באמצעות האינטרנט לתושבי ישראל כחייבות במס בישראל.

על פי הוראות הפקודה, תאגיד זר יהיה חב במס בישראל בגין הכנסותיו העסקיות אם הן הופקו בישראל. ככל שמדובר בתאגיד זר תושב מדינת אמנה, הרי שחבות המס בישראל תחול רק אם פעילות התאגיד הזר בישראל עולה לכדי "מוסד קבע", כהגדרתו באמנת המס הרלוונטית. המונח "מוסד קבע" מוגדר על פי אמנת המודל של ארגון ה-OECD כקיומו של מקום עסקים קבוע באמצעותו מתנהלים עסקי התאגיד הזר או ביצוע הפעילות באמצעות סוכן תלוי, שהוא בעל סמכות לכרות חוזים בשם התאגיד הזר. לאור השינויים שחלו בכלכלה ה"מסורתית" והמעבר לכלכלה "דיגיטלית" הבהירה הרשות במסגרת החוזר כי מוסד קבע יכול להתקיים בישראל כאשר התאגיד הזר מבצע את הפעילות הכלכלית שלו במקום עסקים קבוע בישראל, הפעילות מבוצעת בעיקרה באמצעות האינטרנט וכן שנציגי התאגיד הזר מעורבים באיתור לקוחות ישראלים, באיסוף מידע ובניהול קשרי הלקוחות של התאגיד הזר והשירות המסופק באינטרנט על ידי התאגיד הזר מותאם ללקוחות ישראלים (שפה, סגנון, מטבע וכו').

פעילויות של תאגידים בינלאומיים הפועלים באמצעות האינטרנט בישראל מבוצעות לעתים בסיוע של חברות ישראליות קשורות או קבלני משנה ישראלים אחרים, אשר עשויים להיחשב, במקרים המתאימים, כסוכן תלוי היוצר מוסד קבע בישראל לתאגיד הזר. החוזר מציין שיש לבחון סממנים מסוימים לצורך ההכרעה בשאלה האם פעילותו של הסוכן בישראל עבור התאגיד הזר הינה של סוכן תלוי, כלומר האם הסוכן מתקשר ופועל בשם התאגיד הזר.

ייחוס הרווחים יעשה על פי גישת הישות הפונקציונאלית הנפרדת המתוארת בפרסום ה-OECD בדברAttribution of Profits to Permanent Establishments משנת 2010, דהיינו על פי מחיר שוק ("Arm's Length Principal"), כלומר, אילו רווחים יכול היה להרוויח מוסד הקבע לו היה פועל בצורה נפרדת ועצמאית, והיה עוסק בפעילויות זהות או דומות, בהתאם לאופי הפונקציות שבוצעו על ידי מוסד הקבע, הנכסים בהם עשה שימוש והסיכונים שנטל. זאת ועוד, ייחוס הרווחים יבוצע בשיטה דומה כאשר סוכן תלוי מהווה מוסד קבע.

לעניין פעילות בישראל של תאגיד זר שאינו תושב מדינת אמנה, זכות המיסוי בישראל תקבע לאור הדין הפנימי בישראל, על פי מקום הפקת ההכנסה וזאת מבלי להיזקק לקיומו של מוסד קבע על פי האמנה. הפקודה קובעת כי מקום הפקת ההכנסה העסקית הוא המקום בו מתקיימת הפעילות העסקית מניבת ההכנסה. מאפייני הפעילות הדיגיטלית יכולים לתמוך במסקנה, שהפעילות העסקית חלקה או כולה מתבצעת בישראל. ייחוס הרווחים לחברות אשר אינן תושבות מדינת אמנה יעשה על פי זיהוי פונקציות, נכסים וסיכונים ששימשו את הפעילות המתבצעת בישראל ונחשב מבחינת הרשויות לחשוף יותר למיסוי הישראלי. החוזר מציין כי באותם מקרים בהם יקבע, כי פעילותו של התאגיד הזר, תושב מדינת אמנה, עולה כדי מוסד קבע בישראל (ובהיעדר אמנה – מקום הפעילות העסקית מניבת ההכנסה), יידרש דיווח נפרד על הכנסותיו בישראל, תוך הפרדה מלאה בין דיווחי התאגיד הזר לדיווחי חברה קשורה / חברה בת בישראל, ככל שישנן כאלה. כמו כן, לצורך בחינת קיומו של מוסד קבע ולשם ייחוס היקף הרווחים ניתן לדרוש מידע מהתאגיד הזר ומהחברות הישראליות הקשורות, בין היתר, לגבי הפעילות והפונקציות המתבצעות בישראל, הכנסות, מחזורים מלקוחות והוצאות בהתייחס לפעילויות השונות.

לאור האמור לעיל, נמליץ ללקוחות אשר מבצעים פעילות באינטרנט לשקול את השלכות החוזר על פעילותן.

סוגיות המס הנזכרות במידעון מובאות באופן כללי ותמציתי, ונועדו להפניית תשומת לב בלבד. אין לראות במידעון משום תחליף לחוות דעת ואין להסתמך על תוכנו ללא קבלת ייעוץ ספציפי.