בפרשת אלון חברת הדלק לישראל (ע"מ 1092-04-12) החזיקה המערערת בחברה תושבת ארה"ב (להלן- חברת הבת) אשר חילקה לה דיבידנדים בסך של כ- 750 מיליון ש"ח. בדיווחיה לרשות המיסים ביקשה המערערת ליישם את מנגנון הזיכוי העקיף הניתן לה על פי האמנה בין ישראל וארה"ב ועל פי הוראות הדין הפנימי בישראל. קרי, זיכוי ממס שנוכה במקור בעת חלוקת הדיבידנדים לישראל בשיעור של 12.5% )בהתאם להוראות האמנה(, וזיכוי עקיף בגין מס חברות ששולם בארה"ב בשיעור של 35%, בדרך של גילום הדיבידנד.

פקיד השומה לא התיר למערערת זיכוי עקיף. לטענתו, מקור ההכנסות הכלולות בדוחות המאוחדים של חברת הבת הינו בשתי חברות המצויות מספר דורות מתחת לחברה הנכדה, כשהפקודה מתירה זיכוי עקיף רק בגין הכנסות שמקורן בחברה בת ובחברה נכדה, בתנאיי החזקה מסוימים. בנוסף, טען פקיד השומה כי בשנים מאוחרות יותר לשנות המס שבשומה הוחזר לחברת הבת המס ששילמה בארה"ב בדרך של קיזוז הפסדים משנים קודמות ("Carry Back") ולצורך הזיכוי העקיף יש להתחשב גם בהחזר מס שבוצע בשנים מאוחרות יותר כל עוד הוא מתייחס לשנות המס שבשומה.

לטענת המערערת, לצרכי מס רואים את חברת הבת והחברות מתחתיה כנישום אחד. כמו כן, חברת הבת היא זו ששילמה את המס בגין ההכנסה ממנה חולק הדיבידנד, ועל כן יש לראות את ההכנסה ממנה חולק הדיבידנד כהכנסת חברת הבת. בנוסף, טענה המערערת כי ההטבה שקיבלה חברת הבת בדרך של ה-Carry Back אינה מאיינת את המס ששילמה חברת הבת בארה"ב, ולפיכך, משחברת הבת היא שנשאה בתשלומי המס, זכאית המערערת לזיכוי עקיף.

בית המשפט המחוזי קבע, כי לעניין הזיכוי העקיף אין מקום לבחון את מקור ההכנסה ממנה חולק הדיבידנד וכי הגדרת המונח "הכנסה שממנה חולק הדיבידנד" נועדה להרחיב את תחולת הסדר הזיכוי העקיף גם להכנסה שמקורה בחברה המוחזקת במישרין בידי החברה הבת בשיעור של 50% ועל כן, בנסיבות דנן, עומדת המערערת בגדרן של הוראות הזיכוי העקיף. עם זאת, קבע בית המשפט כי פקיד השומה מוסמך להתחשב בהחזרי מס שיש בהם כדי לשנות את סכום המס ששולם במדינה זרה ביחס לשנת המס שבשומה, גם אם החזרים אלו ניתנו בשלב מאוחר יותר לשנות המס שבשומה. לפיכך, קבע בית המשפט כי המערערת אינה זכאית לקבל זיכוי עקיף בגין שנות המס שבערעור בשל החזרי המס שקיבלה חברת הבת במסגרת יישום הסדר ה-Carry Back.

סוגיה נוספת שנדונה במסגרת פסק הדין הינה סוגיית קיזוז הפסד עסקי. המערערת העדיפה לקבל זיכוי עקיף בגין הדיבידנד מארה"ב ולשמור את ההפסד העסקי לקיזוז מול רווחים עתידיים, אולם פקיד השומה טען כי היה עליה לקזז את ההפסד העסקי מסך כל הכנסתה החייבת, ובכלל זה הכנסת דיבידנד מחו"ל ורק לאחר קיזוז ההפסד, ככל שנותרה הכנסת דיבידנד מחו"ל, יש לחשב את סכום המס החל על ההכנסה כאמור, ומסכום המס המחושב כאמור יש להפחית את הזיכוי בגין המס הזר ששולם. בית המשפט קבע כי הדין עם פקיד השומה.

פסק דין זה מחדד את הצורך לבחון את היבטי הזיכוי העקיף וקיזוז הפסדים במסגרת קבוצת חברות ובעיקר שופך אור על סוגיות בנושא זיכוי עקיף שלא נדונו עד כה - מתן זיכוי בעת הגשת דוח מאוחד, חובת קיזוז הפסד חלף אי תשלום מס בפועל בשל מנגנון הזיכוי העקיף וכמובן הפרשנות ביחס למונח "מס ששולם".