בהחלטת מיסוי 4396/15 דובר על חברה הפועלת בישראל בהשקעות ובמסחר בניירות ערך הנסחרים בבורסות בישראל ובחו"ל ובעסקאות מחוץ לבורסה, באמצעות כספי חשבון הנוסטרו שלה.

בהיות החברה מבצעת מספר רב של פעולות השקעה ומסחר בניירות ערך, בערך גבוה, תוך מינוף הפעילות, בין היתר, באמצעות הלוואות מתאגידים בנקאיים, נקבע בהחלטת המיסוי כי החברה תסווג כמוסד כספי לצרכי מע"מ.

יצוין כי על רווחיו של מוסד כספי חל מס רווח בשיעור של 18% (בנוסף למס החברות) וכן מס שכר בשיעור של 18%.
על פי ההחלטה, הסיבות והמאפיינים לפיהם תסווג פעילות כאמור ככזו של מוסד כספי הם:

פעילות ענפה בשוק ההון ומחזורי קנייה ומכירה משמעותיים, החורגים באופן בולט מפעילות בעלת מאפיינים פרטיים.
פעילות החברה דומה לפעילותם של גופים פיננסיים אחרים, כגון: בנקים, בתי השקעות וכו', המנהלים תיקי נוסטרו ומסווגים לצרכי החוק כ"מוסד כספי".
בהסתמך על ההלכה שנקבעה בפס"ד רפאל מגיד (ע"א 9187/06), מדובר בפעילות עסקית ולא בפעילות פרטית.
אופי פעילות החברה נופלת בגדר סעיף 1(א)(3) לצו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי), התשל"ז 1977.
החברה פועלת בכספיה שלה והערך המוסף שלה בא לידי ביטוי ברווחים הנוצרים מפעילותה, רווחים שיש לכלול אותם במסגרת ה"מוסד כספי".

תשומת הלב כי הודגש בהחלטה זו שהסיווג כ"מוסד כספי" עשוי לחול גם על התאגדויות משפטיות אחרות, המקיימות את הסממנים הנ"ל, ואף על יחידים.

החלטה זו ממשיכה את הקו שהובילה רשות המיסים ואשר נדון, בנסיבות מעט שונות, בפסקי הדין: ערכים (ע"א 10554/02), פור (ע"א 10011/07) ופורטראב (ע"ש 1305/05), אשר במסגרתם סווג מגזר בלבד (להבדיל ממכלול הפעילות) של פעילות הנוסטרו של ישות הרשומה כעוסק מורשה, כמוסד כספי.

עמדה זו צפויה להשפיע על הסטטוס של עוסקים רבים בתחום ולפיכך מומלץ לבחון את האפשרויות העומדות להתמודדות הנטל הנוסף לאור נסיבות כל מקרה ומאפייניו.