סעיף 16(ב) ל-IAS 16 קובע שעלות פריט רכוש קבוע כוללת "עלויות כלשהן שניתן לייחס במישרין להבאת הנכס למיקום ולמצב הדרושים לכך שהוא יוכל לפעול באופן שהתכוונה ההנהלה". בסעיף 17 ל-IAS 16 מובאות דוגמאות לעלויות שניתן לייחס במישרין כאמור לעיל, כולל: "עלויות בדיקת תקינות פעולת הנכס, לאחר הפחתת התמורה נטו ממכירת פריטים כלשהם שיוצרו בתהליך הבאת הנכס לאותו מיקום ולאותו מצב (כגון דוגמיות שיוצרו בעת בדיקת הציוד)" (סעיף 17(ה), הדגשה אינה במקור).

בפני הוועדה לפרשנויות של תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים הובאו שתי שאלות בנוגע ליישום של סעיף 17(ה) ל-IAS 16: (א) האם התמורה בסעיף 17(ה) מתייחסת רק לתמורה ממכירה של פריטים שנוצרו מבדיקות תקינות פעולת הנכס; וכן (ב) האם יש להפחית מהעלות של הנכס תמורה שהתקבלה מעבר לעלויות של הבדיקות. כאשר בחנה הוועדה לפרשנויות את הסוגיות האמורות, נמצא שקיימת שונות בפרקטיקה.^{^[1]}

הטיוטה המוצעת על ידי המועצה לתקני חשבונאות בינלאומיים (IASB), שפורסמה בחודש יוני 2017, כוללת תיקון של IAS 16 כך שמהעלות של פריט רכוש קבוע לא תופחת כל תמורה ממכירת פריטים כלשהם שיוצרו בתהליך הבאת הנכס למיקום ולמצב הדרושים לכך שהוא יוכל לפעול באופן שהתכוונה ההנהלה. במקום, תמורה ממכירת פריטים כאמור וכן עלויות הייצור שלהם יוכרו ברווח או הפסד. לדעת ה-IASB, התיקון המוצע מהווה פתרון פשוט ויעיל לשונות הקיימת כיום בפרקטיקה.

בנוסף, התיקון המוצע מבהיר כי "בדיקה" של תקינות פעולת הנכס משמעותה הערכה אם הביצועים הפיזיים או הביצועים הטכניים של הנכס הם כאלה שהנכס יכול לשמש בייצור או בהספקה של סחורות או של שירותים, לשמש להשכרה לאחרים או לשמש לצרכים מנהליים. כלומר, הערכה כאמור אינה הערכת הביצועים הכספיים של נכס (כגון הערכה אם הנכס השיג את המרווח התפעולי בהתאם לציפיות ההנהלה).

בהתאם להוראות המעבר המוצעות בטיוטה, התיקונים ייושמו למפרע רק לגבי פריטי רכוש קבוע שהובאו למיקום ולמצב הדרוש כדי שיוכלו לפעול באופן שהתכוונה ההנהלה החל מתחילת תקופת הדיווח המוקדמת ביותר שמוצגת בדוחות הכספיים שבהם התיקונים ייושמו לראשונה. ההשפעה המצטברת של היישום לראשונה של התיקונים תוכר כתיאום ליתרת הפתיחה של העודפים (או של רכיב אחר של הון, כפי שמתאים) של התקופה המוקדמת ביותר שמוצגת בדוחות הכספיים.

לצורך המחשת הוראות המעבר המוצעות, הניחו כי מועד התחילה של התיקונים נקבע לתקופות דיווח שנתיות המתחילות ביום 1 בינואר 2020 או לאחר מכן.

חברה מדווחת בישראל, שבהתאם לתקנות ניירות ערך מציגה שלוש תקופות דיווח בדוחות הכספיים שלה, תיישם את התיקונים המוצעים רק לגבי פריטי רכוש קבוע שהובאו למיקום ולמצב הדרוש כדי שיוכלו לפעול באופן שהתכוונה ההנהלה החל מיום 1 בינואר 2018.

תמורה ממכירת פריטים שנוצרו בתהליך הבאת אותם פריטי רכוש קבוע למיקום ולמצב הדרושים לכך שהם יוכלו לפעול באופן שהתכוונה ההנהלה, שהוכרה בשנים 2019-2018 כהפחתה מהעלות של אותם פריטי רכוש קבוע, תוצג מחדש כהכנסה ברווח או הפסד. כתוצאה מכך, יש להגדיל את הוצאות הפחת שהוכרו בשנים 2019-2018 בגין אותם פריטי רכוש קבוע. כמו כן, עשויה להיות השפעה על הפסדים מירידת ערך שהוכרו, על שערוכים של רכוש קבוע ועל התאמות מתרגום דוחות כספיים.

החברה תתאם את יתרת הפתיחה של העודפים ושל רכיבים אחרים בהון, כפי שמתאים, ליום 1 בינואר 2018 כדי לשקף את ההשפעה של התיאומים שצוינו לעיל.

לטיוטה שפורסמה, לחץ כאן.

[1] נמצא כי חלק מהחברות מפחיתות מהעלות רק את התמורה ממכירת פריטים שיוצרו בבדיקות, בעוד שאחרות מפחיתות כל תמורה ממכירות פריטים כלשהם שיוצרו בתהליך הבאת הנכס לשימוש המיועד.