בחודש אפריל 2017 המועצה לתקני חשבונאות בינלאומיים (IASB) פרסמה טיוטה לתיקון תקן דיווח כספי בינלאומי 9 (IFRS) על מנת לאפשר מדידה בעלות מופחתת של נכסים פיננסיים מסוימים הניתנים לפירעון מוקדם עם פיצוי שלילי.

מועד כניסתו לתוקף של IFRS 9 הוא מתקופות שנתיות המתחילות ביום 1 לינואר 2018 או לאחר מכן. ב-IASB הכירו בחשיבות פרסום הנוסח הסופי של התיקונים המוצעים מוקדם ככל שניתן, כך שבמועד היישום לראשונה של IFRS 9 התיקונים המוצעים כבר ייכללו במסגרתו, וזאת כדי למנוע מצב שבו חברות תיאלצנה ליישם לראשונה את IFRS 9 ללא התיקונים המוצעים במועד כניסתו לתוקף ולאחר מכן ליישם את התיקונים המוצעים, וכתוצאה מכך לשנות שוב את הסיווג והמדידה של הנכסים הפיננסיים שלה. לאור האמור, הטיוטה הוצעה לתגובות הציבור למשך 30 יום בלבד.

התיקונים המוצעים

חוזים של מכשירים פיננסיים רבים (למשל חוזי משכנתאות או הלוואות) מאפשרים פירעון מוקדם. אם הלווה מחליט לפרוע מוקדם, המלווה עשוי לקבל פיצוי. יחד עם זאת, חוזים מסוימים כוללים פיצוי ללווה או למלווה על בסיס משתנים שונים, למשל שיעור ריבית השוק שתשרור במועד הפירעון המוקדם. לפיכך, ייתכנו מקרים שבהם המלווה ישלם פיצוי במקום לקבל, גם אם הלווה הוא זה שמחליט לפרוע מוקדם – ומכאן הביטוי "פיצוי שלילי". חשיבותו של הנושא באה לידי ביטוי בהיבטי הסיווג והמדידה העוקבת של נכס פיננסי כאמור.

בהתאם להוראות הקיימות כיום ב-IFRS 9, נכס פיננסי שהוא מכשיר חוב יימדד בעלות מופחתת (או בשווי הוגן דרך רווח כולל אחר) רק אם התנאים החוזיים של הנכס הפיננסי מספקים זכאות במועדים מוגדרים לתזרימי מזומנים שהם רק תשלומי קרן וריבית בגין סכום הקרן שטרם נפרעה. בהתאם לסעיף ב4.1.11(ב) ל-IFRS 9, מכשיר חוב בעל אופציה לפירעון מוקדם יקיים את התנאי הזה אם סכום הפירעון המוקדם מייצג במהות תשלומי קרן וריבית, שעשויים לכלול גם פיצוי סביר נוסף בגין הסיום המוקדם של החוזה.

תחת ההוראות הקיימות של IFRS 9, נכס פיננסי עם מאפיין פירעון מוקדם שייתכן שיביא לתשלום פיצוי שלילי אינו כשיר להימדד בעלות מופחתת (או בשווי הוגן דרך רווח כולל אחר), ולכן יסווג למדידה בשווי הוגן דרך רווח או הפסד. אף על פי כן, הוועדה לפרשנויות של תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים המליצה ל-IASB לבחון אם מדידה בעלות מופחתת תספק מידע שימושי לגבי נכסים פיננסיים עם מאפייני פירעון מוקדם כאמור, ובהתאמה אם לתקן את הוראות IFRS 9 לגבי הסוגיה הזו.

הטיוטה שפורסמה מציעה חריג מצומצם לפיו נכסים פיננסיים מסוימים, שאלמלא מאפיין הפירעון המוקדם היו עומדים בדרישת תזרימי המזומנים החוזיים שהם רק תשלומי קרן וריבית, יהיו כשירים למדידה בעלות מופחתת או בשווי הוגן דרך רווח כולל אחר (בכפוף להערכה לגבי המודל העסקי שבו הם מוחזקים) בהתקיים שני התנאים הבאים:

הסכום שישולם בעת הפירעון המוקדם אינו עקבי עם סעיף ב4.1.11(ב) ל-IFRS 9 רק מכיוון שהצד שבוחר לסיים מוקדם את החוזה (או שמביא להתרחשות הפירעון המוקדם בדרך אחרת) עשוי לקבל פיצוי סביר נוסף עבור סיום החוזה; וכן
במועד שבו הישות מכירה לראשונה בנכס הפיננסי, השווי ההוגן של מאפיין הפירעון המוקדם איננו משמעותי.

מועד התחילה המוצע בטיוטה זהה למועד התחילה המחייב של IFRS 9, כלומר תקופות שנתיות המתחילות ביום 1 בינואר 2018 או לאחר מכן. הוראות המעבר ליישום החריג המוצע קובעות יישום למפרע. אם במועד היישום לראשונה אין זה מעשי להעריך על בסיס העובדות והנסיבות שהיו קיימות במועד ההכרה לראשונה בנכס הפיננסי אם השווי ההוגן של מאפיין הפירעון המוקדם היה משמעותי, כפי שנדרש בהתאם לחריג המוצע, ישות תעריך את מאפייני תזרימי המזומנים החוזיים של הנכס הפיננסי שהיו קיימים במועד ההכרה לראשונה בנכס הפיננסי מבלי להביא בחשבון את החריג לגבי מאפיין הפירעון המוקדם שנוסף במסגרת התיקונים המוצעים, תוך מתן גילוי לערך בספרים של הנכס הפיננסי בכל תאריך דיווח, עד לגריעתו.

עיקרי התגובות שהתקבלו

הנקודות הבאות מתייחסות לנושאים המרכזיים שהובעו על ידי רוב המגיבים ולמחלוקות עיקריות ביחס אליהם:

רוב המגיבים הכירו בחשיבות הסוגיה שטופלה במסגרת הטיוטה ותמכו בצורך לתקן את IFRS 9 על מנת לאפשר מדידה בעלות מופחתת או בשווי הוגן דרך רווח כולל אחר של נכסים פיננסיים בעלי מאפייני פירעון מוקדם עם פיצוי שלילי. כמו כן, רבים הדגישו את דחיפות הסוגיה והפצירו ב-IASB להשלים את התיקונים בהקדם האפשרי.
רוב המגיבים תמכו בהגבלת תחולתו של החריג המוצע, אך דעותיהם היו חלוקות ביחס לתנאיי התחולה של החריג:

התנאי הראשון: הרוב המוחלט הסכים עם תנאי זה, אך רבים הביעו חשש ביחס לפרשנות המונח "פיצוי סביר בגין הסיום המוקדם" שהובאה בבסיס למסקנות של הטיוטה המוצעת, בה נאמר כי פירעון מוקדם לפי שווי הוגן אינו יכול להיחשב כפיצוי סביר. הם טענו כי אין מקום לכלול פרשנות כאמור במסגרת התיקונים ל-IFRS 9, כיוון שהיא אינה נחוצה, אינה בתחולה של התיקונים המוצעים ועשויות להיות לה השלכות בלתי רצויות על הטיפול החשבונאי במכשירים אחרים שלא הייתה כוונה לטפל בהם במסגרת הטיוטה .
התנאי השני: יותר ממחצית המגיבים לא הסכימו עם תנאי זה, וסברו כי יש למחוק אותו.

מגיבים רבים תמכו במועד התחילה ובהוראות המעבר המוצעים, אולם היו כאלה שהעדיפו שמועד התחילה של התיקונים יהיה מאוחר יותר מזה של IFRS 9:

לטיוטה שפורסמה, לחץ כאן.
למכתב התגובה של רשת BDO על הטיוטה, לחץ כאן.